אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מתיר העגונות: כך איתר הרב שלמה קליין ז"ל סרבני גט

ספר חדש ומרתק, שוטח את מעלליו של גדול מתירי העגונות בישראל, הרב שלמה קליין זצ"ל, ומתאר בפירוט באילו אמתלות ותכסיסים הצליח הרב לאתר סרבני גט ממאהלים בדואיים דרך הג'ונגלים בהודו ועד העולם התחתון, ולשכנעם כי יתירו את נשותיהם הישראליות מעגינותן.

מתיר העגונות: כך איתר הרב שלמה קליין ז"ל סרבני גט
  הפגנת מסורבות גט (ארכיון פלאש90)

בעיית העגונות בישראל אולי ירדה מהכותרות בעת האחרונה, אך מאות נשים בישראל עדיין חוות גורל כואב, כשהן מנועות מלהמשיך בחייהן, בשל סרבנות בעליהן להעניק להן גט.

ספר חדש ומרתק, שוטח את מעלליו של גדול מתירי העגונות בישראל, הרב שלמה קליין זצ"ל, ומתאר בפירוט באילו אמתלות ותכסיסים הצליח הרב קליין לאתר עשרות סרבני גט ברחבי תבל, ולשכנעם כי יתירו את נשותיהם הישראליות מעגינותן.

הספר 'מתיר העגונות' שנכתב על ידי חוה קליין, מתחקה בחיות רבה אחר המציאות האכזרית אותה חוו עשרות נשים עגונות בישראל של שנות ה- 80 וה- 90, עוד בטרם שונה במעט החוק, לפיו די בהוראה של דיינים על מנת לאסור סרבן גט, ולשלוחו לכלא, עד שיתרצה ויתיר את נישואיו לאשתו.

כתוצאה מרדיפת סרבני הגט, נסו רבים מהם לחו"ל, או עטו זהות שאולה, והיה צורך לאתרם ולשכנעם להתיר את נשותיהם העגונות.

התופעה הביאה עשרות נשים מסורבות גט אל מסדרונות הרבנות, ותחנוניהן לדיינים הפכו את משימת התרת העגונות למשימה ראשונה במעלה, שאף תוקצבה בהתאם.

הספר 'מתיר העגונות' הוא ספר ביוגרפי על פועלו של הרב שלמה קליין, שנודע בשל פעולתו המרשימה וחובקת העולם כ'מתיר העגונות'.

בעיית העגונות עדיין כאן

לדברי עו"ד חוה קליין, בעיית הנשים העגונות בישראל קיימת יותר דווקא בקרב נשים חילוניות ומסורתיות, ופחות בקהילה הדתית או החרדית, בשל כוחה המשמעותי של הקהילה בחברות דתיות, ובכוחו של החרם המוטל בהן על סרבני גט.

הרב שלמה קליין, אביה של חוה, החל לצוד סרבני גט בסוף שנות ה-70, ובמהלך 15 שנה איתר מאות סרבני גט, ושחרר את נשותיהם מעגינות.

את סרבני הגט היה מאתר הרב קליין במקומות מסתור ברחבי העולם, במבצעי בילוש סבוכים ועקשניים, שלא היו מביישים ארגוני ביון, תוך סיכון אמיתי של חייו.

לאחר שהיה יוצר עם סרבני הגט קשר ראשוני, פעמים רבות בתחפושת ותחת זהות בדויה, היה הרב שלמה קליין מדבר אל ליבם, מראה להם את תמונות ילדיהם הסובלים, מתאר בפניהם את הכאב והסבל הרב הנגרם לנשותיהם, ומצליח לשכנע את רוב הסרבנים להתיר את נישואיהם.

קליין גם לא חסך פיתויים והבטחות, סידר לסרבני הגט מחילה על חובות המזונות, על עבירות שביצעו, והסיר את  עיכובי יציאה והכניסה לישראל, כל זאת על מנת שיתאפשר לו להתיר את הנשים העגונות.

הספר מתיר העגונות מקבץ מספר רב של סיפורים התרת עגונות, הכתובים בחלקם על ידי חוה קליין, וחלקם מופיעים בקטעי עיתונים מעיתוני התקופה, המצורפים בסיומו של הספר. הנה כמה מהם.

הסרבן הצרפתי

נהג המונית הצרפתי סירב להמשיך הלאה בסערת השלג שהתפתחה בחוץ. הרב שלמה קליין וצמד מלוויו מהקהילה היהודית בצרפת, שישמשו בבוא העת כעדים, החליטו להעביר את עשרים הקילומטרים בינם לבין העיירה ליל, בה הסתתר ככל הנראה סרבן עיקש במיוחד, ברגל.

במשך כל הלילה צעדו השלושה בשלג, והגיעו אל פאתי העיירה לפנות בוקר, קפואים מקור. ביתו של הסרבן ניצב בקצה העיירה, אך הנקישות החוזרות והנשנות על דלתו לא זכו לכל מענה. נראה היה כי הבית נטוש, והמאמצים הכבירים אותם עשו השלושה היו לשווא, אך הרב שלמה קליין לא התייאש, והחליט, חרף הקור, לשבת מחוץ לבית ולתצפת.

התצפית השתלמה. מחלק עיתונים הגיע אל פתח הבית על אופניו, ולשמע דפיקתו, נפתחה הדלת במעט, ויד חיוורת משכה מידיו את העיתון היומי.

למחרת החליף קליין את מחלק העיתונים, והתחזה לו, לאחר ששילם לו ביד נדיבה. הסרבן פתח את הדלת לקראת עיתונו, אך קליין דחף את רגלו בין המשקוף לדלת, ושכנע את האיש להכניסו.

לאחר שעות של דברי כיבושין ודברי חוכמה, ולאחר שהשתכנע כי לא יישא בשום עונש או מחיר, נעתר לבסוף הסרבן העקשן, והתיר את אשתו מ-19 שנות עגינות.

טקטיקות לשכנוע

מלאכת איתור הסרבן, כפי שמשתקף בספר, איננה קלה כלל ועיקר, וברוב הפעמים הינה פרי של איסוף פרטים מדוקדק, תחקיר עם מכרים ובני משפחה, הפעלת מודיעין וקשרים בקרב הקהילות היהודיות, שאף הולידו קשרים עם פקידי ממשל בכירים ובעלי תפקידים בניכר, ובעיקר עורמה ותושייה.

משהגיע הרב שלמה קליין אל ביתם של הסרבנים, החלה מלאכה לא פחות קשה: שכנוע סרבן הגט שיחזור בו מסרבנותו ויתיר את נישואיו.

"יש כאלה שכמה מילות תורה מפייסות אותם. אצל אחרים צריך להשתמש בטריקים שונים" היה נוהג הרב קליין לומר. לדבריו, החוכמה היא להחתים את הסרבן על 'טופס ויתור' ולתת לו תחושה שהוא המנצח. על פי ההלכה אסור להפעיל לחץ, אחרת הגט איננו כשר. אם ניתן היה להשתמש באמצעי כפיה, לא היה בנו צורך, מפני שהעבודה מתבצעת רק בדרכי נועם.

אך לא כל סיפור היה מתחיל בדברי נועם. כך ארע למשל במסעו של קליין לאוסטרליה, שם זהות הסרבן ומקום מגוריו היו ידועים לכל,  ועל כן איש לא ציפה להתנגדות כה קשה של הסרבן כלפי כל מי שינסה לשכנע אותו לסגת מסרבנותו.

לאחר שקליין הפתיע את האיש, במהלך סדר פסח, ושלף את טפסי התרת הנישואין, קם הישראלי, באמצע סעודת החג, והסתלק על נפשו.

קליין לא ויתר וצלצל אליו בחלוף החג, אך הסרבן מעבר לקו לא נעתר, והפליא באיומיו: "אם עוד פעם תתקשר אלי בעניין הזה, תשלם ביוקר. לא אשלח אליך אף אחד. אני בעצמי אבוא ואחסל אותך"

לדברי הרב קליין הוא לא פחד ולא התרגש, ובטח בקב"ה שישמור עליו. עם זאת הבין שצריך לשנות טקטיקה, ולא ללכת עם "הסרבן האוסטרלי" ראש בראש.

הוא דיבר אל ליבו של איש, ופיתה אותו בכך שביטל  את כל הסנקציות והקנסות שהוטלו בעקבות בריחתו של האיש מהארץ, ורק אז, נעתר הסרבן, וחתם על הטפסים.

מאבק על הירושה בג'ונגל והעגונה

באחד מפרקי הספר מתואר כיצד הרב שלמה קליין מגיע להודו על מנת לחפש כמה סרבני גט, שאחד מהם, ר', התגורר בפאתי הג'ונגל, ונודע כמקורב למאפיה המקומית.

לאורך כל הספר מצוטט הרב קליין כמי שבוטח בה', ורואה את עצמו כחסין מפני אויבים ומכוחות טבע, בשל היותו בשליחות קודש, ועל כן הוא לא חושש מלהיכנס לסיטואציות בהן האדם הסביר, אפילו ירא השמים, היה נשמר מלהיקלע אליהן.

מחקירתו המוקדמת של קליין עלה כי ר' עזב את אישתו וילדיו בשל מאבק ירושה.

אביו המנוח של ר' היה בעל מטעים ליד הג'ונגל, ומשנפטר הסתכסכו ר' ואחיו על הירושה, ור' החליט לעשות מעשה, נטש את אשתו וילדיו, טס לחו"ל חבר למאפיה המקומית,ובעזרתה הצליח לסלק את אחיו ולהשתלט על המטעים.

"ידעתי שהוא איש מסוכן" העיד קליין באחת מהכתבות העיתונאיות שנערכו עימו באותם ימים. "יהודים מקומיים אמרו לי שלא כדאי להיכנס לג'ונגלים ובוודאי שלא להתקרב לאיש הזה, כיוון שהוא ידוע כמחסל מקצועי".

אך קליין לא נרתע. הוא איתר את ר', ויצר עימו קשר. לשמע את בקשתו של מתיר העגונות, איים האיש שאם קליין לא יניח לו לנפשו, הוא יבתר את גופו לגזרים ואת החלקים ישלח לאשתו בתוך שק.

"לא נעים לשמוע דברים כאלה על גבול הג'ונגל" אמר קליין. "אין שם לא חוק ולא משטרה, ואיש הישר בעיניו יעשה. למרות זאת לא נרתעתי ועמדתי בתוקף על דרישתי כי ייתן גט לאשתו"

חרף האיומים, והסילוק שגבל באלימות, הפעיל הרב קליין את קשריו וקסמיו על המקומיים, ובעזרתם הצליח להעביר מסרים מרגיעים אל ר' הסרבן, ולשכנעו כי אם יתיר את נישואיו, יפעל קליין ליישוב הסכסוך עם אחיו, וכך גם היה.

מזכיר בית הדין השרעי

רבים מסרבני הגט לא הרחיקו עד לחו"ל, וניסו להיעלם בארץ, בשואלם זהות בדויה של ערבים. על מנת לאתרם, הפעילו אנשי הרבנות רשת מודיעין ענפה. באחת מפיסות המידע שהגיעו לשולחנו של הרב קליין, דובר על כך שסרבן עיקש במיוחד נמצא במאהל בדואי, תחת זהות בדויה.

קליין מיהר לרכוש כאפייה, הסיר את בגדיו השחורים, עטה גלימה והתחפש לערבי, וכך יצא עם כוח של משמר הגבול ועם פקודת מעצר לחפש את הסרבן המסתערב.

אחרי חיפושים מבית לבית, באישון לילה, נמצא היהודי המתחזה באוהלה של משפחה בדואית במקום.

"אני מזכיר בית הדין השרעי" הציג את עצמו הרב קליין בפני האיש, וביקש מהמתחזה להתלוות אליו. כך עלו שני הישראלים המתחזים עטויי הכאפייה על ג'יפ של משמר הגבול. בדרך הסיר קליין את הכאפייה מראשו, ונחשפו פאותיו וציציותיו. סרבן הגט, שהתחזה לערבי, הבין כי נפל בפח,  ונתן לאשתו גט, מחשש שייאסר.

בית הדין של העולם התחתון

אחד מהסיפורים הקשים ביותר בו פגש קליין בקריירה שלו, היה סיפורה של א'.

א' הגיעה ממשפחה נורמטיבית לחלוטין, אך מסלול חייה השתנה מהקצה אל הקצה כאשר פגשה והתאהבה ב-ט', סוחר סמים, אשר ריצה את עונשו בכלא שם עבדה א' כמדריכה חברתית וכעובדת סוציאלית.

ט' הבטיח לא' שיחזור למוטב, וא' הייתה משוכנעת שתצליח לשקמו, ובסוף שנות ה-80, עם שחרורו, נישאו השניים ועברו להתגורר יחדיו.

לשניים נולד תינוק, ואחרי חודשים אחדים של הורות, לא החזיק ט' מעמד, וחזר אל הסמים ואל חבריו מהעולם התחתון.

יום אחד נעלם. מכוניתו נמצאה נטושה והרוסה ליד כפר ערבי. המשטרה נואשה מלמצוא את ט', וא' הוכרזה כעגונה. ט' הגיעה אל משרדי הרבנות והתחננה כי יסייעו לה. קליין לקח את הפרשה כפרויקט אישי.

הימים חלפו, וחבריו של ט' הנעדר, נכנסו לכלא. קליין ניצל את ההזדמנות ונשלח אל כלאם, במסווה של מחזיר בתשובה, שם הצליח לדובב אותם, ולדלות מהם פרטים רבים על נסיבות היעלמותו. לצערו של קליין סירבו חבריו של ט' להעיד על הפרשה בבית המשפט מחשש שיבולע להם.

הרב קליין, בעצה אחת עם מנהליו במשרד הדתות, החליט ללחוץ על חברי הכנופיה בעזרת בית הדין של העולם התחתון. בפנותו אל "הבורר", אב בית הדין של עולם הפשע באותה העת, רמז לו האיש שט' כבר איננו בין החיים.

מידע זה היה חשוב, אך לא ניתן היה להסתמך עליו על מנת להתיר את א' מעגינותה. לצורך כך מספיקה רק עדות מפורטת וממשית.

קליין גייס למשימה את רב בית הסוהר, שהצליח לדובב את הנוגעים בדבר, ולהוציא מהם הודאה שלא תשמש נגדם, ובה תואר כיצד נרצח ט'. מיד לאחר הוידוי זומן רב הכלא אל בית הדין, ומסר עדות שסייעה בהתרת העגונה.

העגונה שלא הייתה

לא כל העגונות הן קורבן של הנסיבות. מסתבר שיש גם כאלה המנצלות את החוקים המיטיבים עם עגונות, על מנת ליהנות מקצבה לא קטנה.

הרב קליין לא האמין למראה עיניו, כאשר דלת הדירה המפוארת של סרבן הגט הצרפתי, פתחה א' אשתו, אותה אישה שהגיעה בכל חצי שנה למשרדי הרבנות, תוך תחנונים שיימצא בעלה. "אני מכתת רגליי עד צרפת בעקבות בעלה, והנה, כשאני כבר עולה על עקבותיו ועומד לפני פענוח התעלומה, אני מוצא שניהם יחד" אמר הרב שלמה קליין שסיפר על המקרה.

"ביקשתי מהאישה את מספר תעודת הזהות וכן דוגמת חתימה כדי לוודא שאכן זו היא, ואז הוצאתי מהמזוודה שלי את תיק העגינות, שפתחה בבית הדין הרבני בירושלים, השוויתי את החתימה, וחשכו עיני. "איך את טוענת שאת עגונה?" שאלתי אותה בכעס.

היא הייתה המומה. "לא האמנתי שתהיה ביקורת כזו עליי, שהמדינה תשלח אחריי מישהו לבדוק". היא אמרה. "מתברר שהגברת הזו הפכה את העגינות למקור פרנסה. בשל מעמדה כעגונה היא זכתה במזונות מוגדלים, של אלף דולר בחודש מהביטוח הלאומי.

כל הזמן הזה היא ישבה עם בעלה ושני ילדיה בצרפת, ואחת לחצי שנה הייתה באה ארצה, כדי להתייצב בביטוח הלאומי ולחדש את הבקשה, כדי שהכול ייראה חוקי וישר. דיווחתי על כך לממונים עליי, אך לפי שעה היא לא נענשה".

==

הספר 'מתיר העגונות' יצא בהוצאת חממה ספרותית מבית סטימצקי וחברת אורנג'.

ניתן להשיג את הספר ברשת חנויות סטימצקי.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
הבעיה היותר קשה זה סרבניות לא סרבני
חי | 06-11-2011 13:49
הנשים מנסות לסחוט כתובה ומזונות
2
קצת תיקון לחוקים לא יזיק
ברסלבסקי | 06-11-2011 14:16
איזה בידור, כמה אנרגיה על מנת להתיר עגונות שכל מה שצריך לעשות זה לשנות את החוק כך, שברגע שמישהוא מסרב לגט ולא מגיע למשפט כדי להסביר מדוע במשך שנה, הוא יחשב כמסכים לגט.