על פי ההלכה היהודית השנה מחולקת לארבע תקופות המכונות "עונות": תקופת ניסן (אביב), תקופת תמוז (קיץ), תקופת תשרי (סתיו) ותקופת טבת (חורף).

על פי ההלכה, בזמן הקצר שחל בין עונה לעונה, ישנו איסור לשתות מים. הסיבה היא שבין העונות ישנם חילופי משמרות בין המלאכים הממונים על המים, ומכיוון שבזמן הזה אין שמירה על המים, יש סכנה לשתות אותם.

השנה יוצאת תקופת טבת ביום שלישי, יז' בטבת (6.1) בין השעה 16:00-17:00, בה כאמור חל איסור לשתות מים. ראוי לציין כי במשקים אחרים, וכן תה או קפה, אין חשש.

על פי ההלכה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "יש להזהר שלא לשתות מים בעת ה"תקופה" מחשש סכנה. דהיינו, חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה. וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות… וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך. וכתבו האחרונים, שיש לתת ברזל בתוך המים בשעת התקופה. ואין להחמיר אלא במים, אבל בשאר משקים אין לחוש".

ראוי לציין, כי בדורות האחרונים רבים אינם מקפידים על מנהג זה, כך גם כתב הרב חיים קנייבסקי זצ"ל שבבית החזון איש לא חששו למנהג זה. מאידך דעת הרב מאיר מאזוז והרב עובדיה יוסף כי יש להחזיר את המנהג אף במקומות שנשכח.