דעה: הרב מהצפון אינו הגורם, הוא התוצאה

חשיפת פרשת הרב המקובל מהצפון דווקא בסמיכות לפרשת 'בלק', באה ללמד אותנו שיעור מאלף. פרשת השבוע מרמזת לנו באופן מדהים על השבר ועל ליקחו.

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כ"ג, כ"ג).

הפרשה רומזת מה סוד ההבדל הדק שמרים את יעקב ליכולות העם הנבחר = עם ישראל .

עקבו של יעקב, מלווה אותנו בעקביות עוד מימי בראשית: " וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים אֶל הַנָּחָשׁ … וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ, הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג', ט"ו).

נחש הניחוש והקוסמות, הוא אותו נחש שבא בעורמה לחוה. הוא אותו נחש שבא בעורמה לנשים במצוקותן הריגשית ומערבב בין היצרים. חיבור מרתק נמשך בין נחש ימי בראשית, נחשו של בלעם ונחשו של הרב מהצפון.

כל שלם המתקיים בעולם אינו מתקיים אלא בזכות מרכיביו. תאים בסיסיים המתחברים ויוצרים את השלם. כמו כל תא בגוף החי. מרבית

התאים מורכבים משני כוחות מנוגדים אך משלימים זה את זה. אור וחושך, יום ולילה. זכר ונקבה וכו'.

התורה כותבת לנו (בראשית ה ב( " זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם .."

התא הבסיסי היוצר את המרכיב האנושי בעולם הוא ה'אדם' הכולל בתוכו את שני בני הזוג.

בפרשתנו, בלעם ביקש לקלל את עם ישראל. כשבאים לקלל אין צורך לקלל בכללות, נדרשות לכך אנרגיות גדולות ומיותרות. בלעם

מתרכז ביסוד הדבר. במרכיבו הבסיסי. בתא אחד שיקלקל את הגוף כולו. באוהל. במשכן. בבתיהם של ישראל המתייחדים בסוד טהרתם וקדושת זיווגם.
כתב הרב רונן נויבירט במאמרו 'כי לא נחש ביעקב': "בלעם הרשע משמש בתפקיד הדומה במהותו לתפקיד הנחש בסיפור גן עדן. בסיפור גן עדן מנסה הנחש לפתות את אדם וחוה רגע לפני התגלותו המוחלטת של הקב"ה בעולם, אשר היתה אמורה להתרחש בשבת. הנחש מציע לאדם וחוה הצעה אטרקטיבית ביותר: "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (שם, ג', ה'). הנחש צבוע. על פניו הוא נראה נחמד וידידותי, בעל כוונות טובות ורוחניות. ברם למעשה הוא זורע הרס ובלבול בעולם. הנחש מצליח לדרדר את אדם וחוה בכך שהוא תוקף את נקודת התורפה של המין האנושי – הצניעות: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (שם ג', ז'). הנחש מדרדר את אדם וחוה עד לאבדן צניעותם הטבעית וכתוצאה ישירה מכך – לאבדן חיי הנצח שלהם…"כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב', י"ז). צניעות היא המפתח לחיי נצח. משמאבדים אדם וחוה את צניעותם – מאבדים הם אף את נצחיותם.

גם בלעם משכיל להבין מהו הנשק הבלתי קונבנציונלי בו יכול הוא לעשות שימוש, על מנת להביא כליה על עם ישראל. .. "מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם" (רש"י כ"ד ו'). בלעם מברך את סגולת הצניעות של עם ישראל – "מה טובו אהליך יעקב משכנותך ישראל" (במדבר כ"ד, ה'). .. בלעם הבין כי צניעות היא שורש נצחיות העם היהודי. אשר על כן. נסה הוא, ממש כמו בגן עדן, לפגוע בקדושת אהלי יעקב דרך פיתוי הנחש – שבירת יסוד הצניעות.

סמוך לכניסת בני ישראל לארץ ישראל, וקודם להתגלות ה' לבני ישראל בארץ הקודש, מבקש בלעם לעצור את תהליך הגאולה. בדיוק כפי שביקש הנחש לעשות בגן עדן. משכך, מייעץ בלעם לבלק: "וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (במדבר כ"ד, י"ד). העצה אותה מספק בלעם לבלק הינה קטלנית ביותר עבור עם ישראל :"אלקיהם של אלו שונא זימה הוא …בוא ואשיאך עצה" (סנהדרין קו.) בלעם מייעץ לבלק להפיל את בני ישראל דרך פגיעה ביסוד צניעותם –ע"י הפיתוי של בנות מדין..
נצח ישראל מושתת הוא על יסוד הצניעות וטהרת המשפחה. טשטוש קדושת מוסד הנישואין והקידושין, מחליש באופן ישיר את חוסננו הפיזי והרוחני, ומקעקע את יסוד אחיזתנו בארץ הקודש ומעכב חזרתנו אליה. סוד הזה הבינו הגרועים מאויבינו ובראשם בלעם הרשע.
"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל". קיומו עם ישראל הינו קיום על טבעי. לא ניתן למנותינו מספרית. אנו נצחיים ואין-סופיים. אמנם, הבסיס לקיום נצחי זה הינו הבית היהודי הקדוש בבחינת : " מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

אך בל נטעה, הנחש הוא אינו גורם חיצוני כגון בלעם או רב מהצפון. הוא הלך רוח פנימי, חינוכי ותרבותי. וההתמודדות איתו היא העיקר.
בתקופתנו רבו הבלבולים. מקומה של המשפחה המסורתית מתערער. העצמת האנוכי, חיפוש משמעות, אובדן ערכי יסוד כצניעות ונאמנות. יצרים , יצריות ויצירתיות גואים בעולם מחד. התכנסות לגדרות של צניעות עד כדי אטימות מתפרצים מאידך. ימות משיח.
כבר חיברו רבותינו בין קדושת הזיווג שבין בני זוג לחיבור שבין כנסת ישראל והקב"ה.

תשוקת היצרים מתערבבת. הרגש הגואה לתשוקה, לחוויה רוחנית מיסטית או גופנית, מעיד על התגברות הצימאון לעבודת ה' וחיפוש רוחני. חיפוש עוצמתי של ימי טרום גאולה. חיפוש של בלבול.

בימינו, מעטים הם היודעים להכיל התפרצות רוחנית ריגשית זו.

חינוך לקבלת סמכות רבנית יחידנית ללא עוררין, כמיצגת לבדה את דעת התורה בלא הרהור וביקורת, בשילוב חוסר חינוך לחיי מיניות בשם צניעות, הם עיוות מוסרי שאינו מאפשר התמודדות. זהו מתכון לפצצה מתקתקת כמו זו שהתפוצצה בפנינו לפני ימים אחדים. פצצה שניזקה האישי, משפחתי, קהילתי וציבורי בהיבטים ריגשיים מוסריים רוחניים ואמוניים הוא בל יתואר.

חכמינו בגמרא השכילו לפתוח נושאים אלו ולהתמודד איתם בגדלות. לו ארוע כמעשה ר' עמרם חסידא, היה מתרחש בבית מדרשו של הרב בצפון, היה הציבור המודרני התועה והטועה, דוחה רב כזה מעליו בשאת נפש. בימינו, איש לא יעז לנסות לקבל הדרכה לזוגיות ואינטימיות כתלמידו של רב כהנא.

רבנות המכחישה את קיום היצרים, מקצינה ומונעת התמודדות עם יצרים טבעיים, היא מזויפת. הלבשת בנות ונשים באטימות, הפרדה מגדרית של רחובות, מושבים באוטובוסים, גני ילדים ואפילו בתי עלמין מעלה על נס חוסר נטילת אחריות. היא לא מאפשרת זוגיות בשלה, קשובה ויציבה גם בהמשך. היא אינה מוסרית ומעצימה את שורש הפריצות שבעולם.

• ה'פרשה' קוראת לנו לא להאמין בנחוש ובקוסמות . לא להאמין באדמורו"ת מעושה, חנפנית ושיקרית.
לא להאמין ברבנות שגורמת לאנשים לעיוורון ולאיבוד השכל הישר עד שעוברים על מצוות התורה מבלי דעת.
יעקב יהפך ל'ישראל' אם יביט נכוחה "מַה פָּעַל אֵל".

• ה'פרשה' קוראת לנו להביט ולבחון את דבר ה' תוך קבלת חולשותינו ומתן כלים להתמודדות.

• ה'פרשה' רומזת לנו על סוד ערעור כוחנו הלאומי וסוד התיקון: מבלעם למדנו כי פגיעה בזוגיות הנה כפגיעה בתא אחד העלול לפגוע בגוף כולו. ערעור הזוגיות והתא המשפחתי המסורתי מערער על אושיות החברה כולה וזהותה היהודית. אחוזי גירושין של 30-50% מעידים על כשלון מערכתי.

לצערינו ישנם יועצים המעודדים פרידות. עיתונאים שמבליטים כותרות של שחרור חופש ועוצמה הנקנים בגירושין. גופים שונים מרויחים כלכלית מהפרידות הרבות וקיים אינטרס של גורמים חיצוניים לפגוע בזהות המסורתית שלנו. מדינת כל אזרחיה גם במובן של הגדרה מחדש של מושג המשפחה. משפחה יש כאן. טהרה וקדושה לא.

עלינו לקרוא לשליחי הציבור לחינוך פתוח מגיל צעיר למיניות בריאה וליווי זוגות טריים לחיי זוגיות בעלי מודעות ומשמעות. לתת להם כלים להתמודדות. לימוד רבדי העומק של ערכיות, מסירות, מחויבות, מוסריות, משמעות של אהבה וקדושה – לחיי הזוגיות והמשפחה.
זהו אינטרס לאומי, היסוד הקיומי שלנו כעם. צביון העם ואיך יראה הדור הבא.

קללתו של אותו רב עשויה להצמיח לנו ברכות, לצערנו הוא לא הראשון ולא האחרון, הוא לבטח גם לא הפתרון.
עלינו לקחת אחריות. אחריות על עבודת ה' שלנו ושלנו בלבד בלי מתווכים.  אחריות על מעשינו.  אחריות על עבודת הזוגיות שלנו. אחריות על חינוך ילדינו.

(הכותבת היא יועצת הלכה. מומחית לטהרה נשית ומקוואות. עורכת אתר 'מקוה. נט' יוזמת מקוה פקיעין בת"א)