אחרי תקופה ארוכה של קיטוב ושסע חברתי סביב שאלות זהות מהותיות – לכולם ברור שצריך לעשות משהו. לחפש נוסחה ודרך כדי לגשר ולחבר בין הקבוצות השונות בעם.

הרפורמה המשפטית הביאה את המחלוקת לשיא, אירועי ה-7.10 נתנו תחושה שהשארנו את הפערים מאחורינו – אבל כבר זמן מה נדמה שהמחלוקת והקיטוב חוזרים לחיינו בעוצמה גדולה.

יש כבר אינספור יוזמות ופעילויות בשטח שמנסות לדבר ולהכיר ולמצוא נוסחה לחיים משותפים בארץ הזו.

בספר החדש שלו 'קפלן פינת ההלכה', מציע איתמר קרמר את הנוסחה שלו. קרמר ניחן בהיכרות עמוקה עם השטח – קרי, החברה הישראלית.

במסגרת קורות חייו הוא שירת במילואים ימים רבים, מדריך סיורים במוזיאון 'אנו' וניהל בעבר את תוכנית 'מסע ישראלי'. כל המסגרות הללו הביאו אותו לפגוש לא מעט (אמנם לא את כולם) קבוצות של החברה הישראלית. מפגש שיש בו גם שיחה והיכרות.

במילה אחת, הנוסחה שקרמר מציע היא: ללכת בדרך העמיות.

זה מושג חדש יחסית בעברית המדוברת שלנו, שנשמע יותר ויותר. משמעות העמיות היא שכל אחד בוחר את "החוט" שקושר אותו לעם היהודי – זו יכולה להיות האמונה היהודית, או השפה, או התרבות, או כל תחושת שותפות אחרת, ואין לפסול תחושות שותפות של אחרים.

קרמר סוקר את מצב החברה הישראלית בהווה על שלל המחלוקות והבעיות. הוא מביא סקירה רחבה על ההיסטוריה היהודית בזווית של זרמים וזהויות, ומנסה להסביר כיצד הגענו הלום.

כדי להבין לעומק את הפתרון שהוא מציע תצטרכו לקרוא את הספר, אבל בעזרת דרך העמיות קרמר רואה איך ניתן לגשר על הפערים – מתוך הכלה של זהויות שונות וקבלת האפשרות ליהדות שונה.

למשל, לדעתו צריך להפריד את ההלכה מהמדינה (ולא את הדת). כך תוכל המדינה לחזק את הזהות היהודית – גם כזו שלא מחוברת לתורה ומצוות – וגם את יהדות התפוצות. שמירת המצוות של האדם הפרטי והקהילות לא ייפגעו.

אני לא בטוח שתשתכנעו ללכת בדרכו של קרמר, אבל כדאי להכיר את הגישה הזו, כי היא מביאה משהו חדש.

קפלן פינת ההלכה, איתמר קרמר, 256 עמ', הוצאת כנרת, זמורה, דביר.