גם אתם מפחדים מדבורים באופן כללי? איך אתם מגיבים כשנכנסת לבית שלכם דבורה ומזמזמת ליד החלונות? גם אני מאוד מפחד מעקיצות ומשתדל להעיף את הדבורה כמה שיותר מהר מחוץ לבית — אבל זה השתנה אחרי שקראתי את הספר 'טיול בכוורת' מאת מור קדישזון!

הדבורים הן לכאורה חיה מבוייתת, אבל בפועל הן עצמאיות וחופשיות. אמנם אנחנו בונים את הכוורת, אבל הדבורים לא באמת זקוקות לה. אנחנו לא מאכילים אותן, לא מאלפים אותן, ולא נכנסים לתוך הכוורת. יש עדיין כל כך הרבה מסתורין סביב התנהלות הדבורים, למרות שהן מלוות את האדם כבר מאות שנים.

זה לא סתם ספר על דבורים — זה ספר אהבה לדבורים שקשה לעמוד בפניו. קדישזון מתארת את עולמן של הדבורים מהמון זוויות, ומביאה ציטוטים ממגוון תחומים כמו: שירה וספרות, היסטוריה, מיתולוגיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה ועוד. השפע הזה עצום, אך קדישזון מצליחה לגרום לקורא להרגיש בנוח, לא ללכת לאיבוד, להסתקרן ולא להשתעמם.

בכל פרק נוגעת קדישזון בהיבט אחר — בית, חיים חברתיים, דמיון, מקום ועוד. היא מתייחסת לפרטים רבים באשר לחיי הדבורים (ידעתם שהמלכה יוצאת מהכוורת רק פעמיים במשך כל ימי חייה?) וגם באשר להתעניינות האנושית בדבורים (ידעתם שהדבורה הייתה מסמלי המלוכה של כמה וכמה מלכים?) — התעניינות שנמשכת עד היום.

הדמיון הגדול בין החברה האנושית לחברת הדבורים מדהים ומפתיע, ומראה לנו כמה אפשר ללמוד מהן. הדבורים מנהלות חברת מופת, שבה לכל אחת יש תפקיד שהיא ממלאת על הצד הטוב ביותר לטובת הכלל. לאורך ההיסטוריה הן מהוות סמל לעמלנות ושותפות, ליצרנות ופעלתנות, ונותנות השראה לרבים.

ובסוף, בסוף, אחרי הכול, קדישזון מזכירה כמה פעמים את הרגע הזה (שמופיע גם בתמונת הכריכה של הספר) שבו האדם מתיישב ליד הכוורת, מתבונן, מקשיב לזמזום הבלתי פוסק של הדבורים ושוקע במחשבות ובהתפעלות ממה שעומד לפניו. למצב הזה עדיין לא הגעתי — אבל הספר בהחלט יצר אצלי רצון לעשות את זה בהקדם.

ממליץ לכם לקרוא! ספר עיוני אבל קריא מאוד, מעשיר מאוד ומעורר מחשבות.

'טיול בכוורת', מור קדישזון, 316 עמ', בהוצאת מאגנס