פרשת צו: בכדורגל, קבוצות גדולות נמדדות לא רק בזכיות שלהן, אלא גם ביכולת לעבור מדור אחד לשני בלי לקרוס. יורגן קלופ, המאמן האגדי של ליברפול, הוא דוגמה מובהקת: הוא נקשר כל כך לשחקניו, עד שהתקשה לשחרר ולהתחדש, וזה הוביל לירידה חדה בהישגים. גם ברצלונה אחרי עזיבת מסי וריאל מדריד אחרי רונאלדו התמודדו עם משבר – חילופי דורות שלא נעשו נכון.

כשקבוצה לא יודעת להחליף את החלקים בפאזל בהדרגה, אחרי ההצלחה הגדולה מגיע לעיתים כישלון גדול. התורה מלמדת אותנו עיקרון דומה, דרך סימן נדיר – השלשלת. בתנ"ך יש 306,757 מילים, אבל רק שבע מהן מסומנות בטעם השלשלת – טעם נדיר שמבטא התלבטות נפשית עמוקה. השלשלת המוכרת ביותר מופיעה בפרשת וירא, כשלוט מתמהמה לעזוב את סדום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מגיש: שמחה רז

המלאכים מצילים אותו, אבל הוא קרוע בין הישארות בעיר המוכרת לבין הבריחה להצלה. השלשלת שם ממחישה את הקונפליקט הפנימי שנמצא במקום בהם מופיע הטעם הנדיר. אבל יש שלשלת מפתיעה נוספת, בפרשת שלנו, פרשת צו בימי המילואים. מופיעה השלשלת על פעולה פשוטה לכאורה של משה רבנו במשכן – ולמה? התשובה נעוצה במעבר התפקידים שמתרחש בפרשה שלנו.

פרשת צו: הקושי בלהעביר סמכות

עד אותו רגע, משה רבנו הוא שביצע את עבודת המשכן בימי ההקמה שלו. עכשיו, בימי המילואים, מגיעה ההסמכה של אהרון ובניו הכוהנים להיכנס לתפקידם. גם למשה, הענָו שבאדם, קשה להיפרד לגמרי מהתפקיד הזה. עד עכשיו הוא עשה הכול – ועכשיו יש חלוקה: משה המנהיג המדיני, ואהרון הכהן, המנהיג הרוחני. השלשלת הזו חושפת את הקושי של משה לשחרר, להעביר את המושכות. הלקח הזה נוגע לכולנו.

גם לנו קשה לפעמים להעביר סמכויות, ולשחרר תפקידים. אבל התורה מלמדת שחילופי דורות וחלוקת תפקידים הם הדרך הנכונה. כמו בקבוצה מנצחת, כל אחד צריך לדעת את מקומו ולתרום את חלקו – לאט לאט, בלי קריסה. הפרדה נכונה של תפקידים, כמו בין משה רבנו לאהרון הכהן, היא הבסיס להצלחה מתמשכת. שנזכה לחדש את מלכות ישראל כימי קדם, לבנות את בית המקדש ולראות את הכוהנים חוזרים לעבודתם במהרה בימינו.