ראש חודש

האם להגיד ברכת האילנות מיד בראש חודש? האם מותר להגיד ברכת האילנות בשבת? האם להגיד מוקדם ביחיד או לחכות לברכה בציבור? הרב יוסף צבי רימון עם כל התשובות

חברת הנהלת נשות הכותל, רחל כהן-ישורון, נכנסה לעזרת הגברים והגיעה עד ארון הקודש, כדי להעביר ספר תורה לעזרת הנשים. היא הורחקה על ידי המתפללים בגיבוי הסדרנים. צפו

מר"ח אב מגבירים את מנהגי האבלות על חורבן ירושלים. נהגו לאסור רחיצה וכיבוס, אכילת בשר ושתיית יין. מה מותר ומה אסור ולמי? האם סיום מסכת מועיל? כיצד ניתן בכל זאת ללבוש בגדים נקיים? ומה עושים במקומות שחם מאוד לגבי רחיצה?

דוקא בחודש תמוז ודווקא בשבוע זה, בעת בה אנו מבכים עדיין את מתינו, בזמן בו יוצאת חמה מנרתיקה – אנו מוצאים דרך נכונה להתמודד עם מציאות החורבן. הרב חגי לונדין על ההתמודדויות עם התמוזיות

בגמרא במסכת שבת אנו מוצאים סוגיה העוסקת בתיאור השבוע המופלא אשר עבר על בני ישראל לפני קבלת התורה במעמד הר סיני. מובן כי אין כאן תיאור 'היסטורי' התקף לאותו הדור ותו לא, אלא מצוי כאן פירוט של הסדר האלוהי בו מופיעה התורה בעולם. הרב חגי לונדין מכין לקראת מתן תורה.

חידה: מי אמר "ריבונו של עולם אני יודע שאתה שונא עצבות, אבל אני כולי גוש של עצבות". הרב יעקב נתנאל בדרשה קצרה על השמחה ואיך אפילו משה בלנגה חייך בסוף

סיטואציה המוכרת לכל מורה/הורה בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש אדר: אתה נכנס לכיתה/לחדר-הילדים ומקדמים את פניך קולות צחוק רמים. על מה בדיוק הצחוק? לא ברור; אבל האווירה איננה מאפשרת שום דו-שיח רציני. חוץ מלהרגיש אידיוט, מה אמורים לעשות עכשיו?! – להגיב? להתעלם? להשתיק אותם?

כשאדם 'הולך בדרך ומפסיק ממשנתו', כלומר יוצר הפסק בין משנתו לבין האילן אז הרי הוא 'מתחייב בנפשו'. במילים אחרות, כאשר האדם אינו מבין כי העולם הזה מגלם בתוכו את רצונו של הקדוש ברוך אלא מביט עליו כעל מציאות חומרית קפואה – הרי המגע עם עולם הטבע עלול לגרום לו לנסיגה רוחנית.

למרות מזג האויר והמצב הביטחוני בירושלים הגיעו אמש מאות יהודים לסיבוב השערים סביב שערי הר הבית. "היתה משמעות מיוחדת לכך שבימים הללו יהודים יכולים להסתובב בבטחה במקומות שלא ניתן בדרך כלל להגיע אליהם", סיפר אחד ממשתתפי האירוע

לעומת חשוון העגמומי, חודש כסלו הוא חודש הביטחון: ביטחון שהאור יגרש את האפלה, ביטחון שהפנים ינצח את החוץ, וביטחון שאנחנו נמצא את הכוחות לסלק את החושך שבתוכנו

חודש מרחשוון תמיד היה הכבשה השחורה בלוח השנה היהודי. אפילו השם שלו עושה בעיות והמדקדקים מוסיפים לו מרירות ורשמיות, משל היה האדון הנרגן של י"ב הירחים. אבל אני, אני דווקא מחבב אותו את מרחשוון. אבינדב אבוקרט עם המסר האמיתי של חודש חשוון

אלפי נשים חרדיות הגיעו הבוקר לכותל המערבי כדי למחות נגד 'נשות הכותל'. בגלל הצפיפות המשטרה מנעה מנשות הכותל להגיע לעזרת הנשים והן נאלצו להתפלל ברחבה העליונה

בבני עקיבא יכבו בראש חודש אב את הסלולרי, מזכ"ל התנועה דני הירשברג: "ביום זה לא אהיה זמין ואני קורא לכולכם להצטרף אלי לתענית"

קבוצה של נשים דתיות וחרדיות המכנות עצמן 'נשים למען הכותל' מתכננות להגיע מחר בבוקר לרחבת הכותל ולמלא אותה כך של'נשות הכותל' העטופות בטלית לא יהיה מקום בתוך עזרת הנשים. "נראה במספרים מה העמדה האמיתית של הנשים בנושא".

כשאדם 'הולך בדרך ומפסיק ממשנתו', כלומר יוצר הפסק בין משנתו לבין האילן אז הרי הוא 'מתחייב בנפשו'. במילים אחרות, כאשר האדם אינו מבין כי העולם הזה מגלם בתוכו את רצונו של הקדוש ברוך אלא מביט עליו כעל מציאות חומרית קפואה – הרי המגע עם עולם הטבע עלול לגרום לו לנסיגה רוחנית.

לעומת חשוון העגמומי, חודש כסלו הוא חודש הביטחון: ביטחון שהאור יגרש את האפלה, ביטחון שהפנים ינצח את החוץ, וביטחון שאנחנו נמצא את הכוחות לסלק את החושך שבתוכנו.

חודש חשוון נתפס בתודעה הציבורית כחודש אפרורי וסתמי המשרה תחושת שיממון ועצבות, גם הקידומת מר מצלצלת כתקופה מלאת מרירות. הרב חגי לונדין מסביר כי דווקא בחודש זה יש לנו הזדמנות להופיע את מידת הגבורה, 'להגשים' את האידיאלים וליישם את אשר ספגנו בימי הארת החגים.

רב הכותל המערבי, הרב שמואל רבינוביץ', מביע זעזוע מהפרובוקציות של 'נשות הכותל' שחלקן נעצרו לאחר שהתעטפו בטלית ברחבת הכותל: "אנו עדים למאבק פוליטי קנאי, של קבוצה קיצונית, פרובוקטיבית המבקשת לפגוע בקדושת המקום וברגשות המתפללים."

למעלה מאלפיים התפללו הלילה בקבר יוסף לציון ר"ח אב שיחול מחר. בין הנכנסים גם האדמו"ר מסלונים והאדמו"ר מקופישניץ. מסיקה: "אף אומה בריאה לא היתה מוכנה לקבל מצב שמקום קדוש ומרכזי כל כך בהיסטוריה ובמורשת שלה יהיה בשליטת אויביה ומחלליה."

מהי תמציתו של חודש תמוז ע"פ הרב קוק? במהלך חודש תמוז מתחילה תקופת בין המצרים, תקופה של שלשה שבועות בהם נוהגים במנהגי אבלות, זכר לחורבן בית המקדש והאסונות הלאומיים שנלוו לו. הרב קוק בפתגמו, מציע פתרון לתיקון הקלקולים ההיסטורים שגרמו לחורבן.