דעות

"הגיע הזמן שנלמד להתאחד גם כשאין רב גדול שיאחד אותנו אחריו, שנלמד להתפלל גם כאשר אין רב שיתפלל למענינו ושנלמד לעשות גם כאשר אף גדול דור לא פועל למענינו גדולות ונצורות מלמטה", יהודה גזבר מבין שמעכשיו הציונות הדתית מתחילה לצעוד בכוחות עצמה.

הרב חבר הכנסת חיים אמסלם מש"ס סופד לרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל. "הגר"מ אליהו התעלה מעל לכל המחלוקות הפוליטיות, אהב והוקיר תלמידי חכמים מכל הזרמים, סרוגים כשחורים, ספרדים כאשכנזים, חב"דניקים, חסידים וליטאים."

"אין לנו מנהיג, אין לספינה קברניט. מעות יש לנו, ואין לנו שולחני לפורטם. אין לנו שולחני היודע לתת מקום לכל פרט ופרט, להתייחס לכל אחד מאיתנו ככסף צרוף", אביעד חזני כותב על הליכתו של רועה הצאן, על עזיבת הקרבניט את הספינה. יתומים היינו ואין אב.

"בשנים האחרונות, אנו נחשפים לשתי מגמות מקבילות – מצד אחד צימאון אדיר לרוח ,ערכים תורה ואמונה, ומנגד כוחות הפועלים לנתק כל לחלוחית של קודש ונשמה ממדינת היהודים. תרבות מערבית – מגובה בתפיסת עולם נוצרית, חודרת למערכת הערכים הישראלית. זהו אינו מאבק באנשים חס ושלום הגורם לניתוק מכלל ישראל, זוהי מלחמת ערכים. ובמלחמה כבכל מלחמה נדרשת מסירות נפש.", יוני שטבון על מלחמת התרבות בחברה הישראלית.

יש שאומרים שהרב זכה למינוי בזכות היותו "ממלכתי", מילה שהפכה לסוג של קללה בחוגים מסוימים מבין עוטי הכיפות הסרוגות, יש שיגידו שהוא איש יקר וחשוב אך אין לו את הסמכות ההלכתית, אבל אלי ברק חושב שהרב פרץ הוא האיש הנכון במקום הנכון.

"מסע טרוריסטי שהתחזה כמסע למען זכויות אדם, שט במימי הים התיכון, כדי לתמוך בארגון טרור רצחני, הרוצח הן אותנו והן את בני עמו, וחורת על דגלו את החתירה להשמדת מדינת ישראל", הרב יובל שרלו לא מתרגש מהביקורות על ישראל ותוקף בחזרה.

מפקדי צה"ל שלחו את החיילים להילחם באספסוף משולהב עם רובי פיינטבול. בצה"ל, כנראה עדיין לא ירד האסימון שלא כל פעילי השלום מעוניינים בשלום. אריה ארבוס חושב שמרוב חשיבה איך לא לפגוע בפעילי השלום מישהו שכח להגן על לוחמי צה"ל.

"חולם אני על יום בו יעברו אותם רכבים ברחובות ויזעקו: יהודים רחמנים בני רחמנים, חוסו על בריותיו של הקב"ה, חוסו על התרנגולות", מורדי מילר ראה הפגנת מחאה על החלטת משרד החקלאות להקים 'כלובי סוללה' לתרנגולים, ולמרות שכל המפגינים היו חילונים הוא עדיין חולם מתי תישא היהדות הדתית את דגל צער בעלי חיים ברמה.

בשנות החמישים, אומרת האגדה, הופיע הרב גורן לראשונה בחטיבת הצנחנים. הקיבוצניקים שאכלסו בהמוניהם את החטיבה חיכו לרגע שבו יפנה כבוד הרב לשירותים, ואז השליכו לשם רימוני עשן. לפני כשנתיים יצאו יותר ממאה קצינים וחיילים באותה חטיבה עצמה מכנס חטיבתי, משום שעל הבמה הופיעה להקה צבאית שכללה בתוכה נשים. זוהי תמצית השינוי.

אהרון דב הלפרין, עיתונאי חב"דניק ידוע, שואל מדוע לא נשמעה זעקת החרדים בפינוי הקברים בגוש קטיף: "האם בגלל שמחאה גדולה בפינוי הקברים מגוש-קטיף, היתה עלולה, ח"ו, להתפרש כמין הזדהות עם ה'כתומים'?" או שמא לא הייתה צומחת התועלת כמו במאבק באשקלון – הזרמה אדירה של ירוקים?

"קשה להבין איך ציבור כה נאור וחכם חי בדיסוננס הזה של קבלת פסק כל כך תמוה על חשבון עקרונות שהיו במשך שנים נר לרגליו", דינה ספראי מארגון "קולך" תוהה מה חושבות נשות אלון מורה על הרב לבנון "שבהינף קולמוס מפקיע מהן את הסמכות ברצותן להשפיע בקהילה".

כל פעם שיש דמות של אדם דתי על המסך, כולנו רצים לראות כדי לומר 'זה ממש לא בסדר איך שהוא הוצג, זה ממש לא אמיתי'. ככה אמרנו ב"מדורת השבט" וב"ההסדר" וככה אמרנו שוב ב"סרוגים". מתי נבין לא כל אזכור שלנו על המסך מחייב להיות מייצג? (דעה)

"האם את לובשת מכנסיים?", "האם תשימי כיסוי ראש?", "מה יהיה אורך כיסוי הראש? – עם שערות בחוץ או בלי?". אבוי לנו, שזו הדרך להגדיר אדם דתי. לקחת את כל תקוותיו, רעיונותיו ובמיוחד את מערכת היחסים שלו עם ה' ולשים בקופסה קטנה עם חותמת (רבנות או בד"ץ?).

"נדמה לי שהשאלה הנפוצה ביותר בכלי התקשורת השונים של החברה החרדית, היא: "מדוע כל כך שונאים אותנו?", שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה סובר כי הסיבה לזעם על החרדים שמתגלה בפרשיות האחרונות נובע בגלל חוסר רצונם של החרדים לתרום. "יתנו – יקבלו"

"לא נכחיש שביטול ההסדר הוא חילול ה', ושהיעדר הגיבוי מצד נושאי דגל התורה – צורב ומאכזב. אבל גם משהו נולד במשבר הזה. אלו תלמידי הר ברכה שמתגברים על לחצי הפקידונים הפחדנים", הרב יגאל ללום מרבני ישיבת הר ברכה מביט בתלמידיו בגאווה.

עם כל הכבוד והחשיבות שיש לקברים, איך אפשר למדוד זאת לעומת אנשים חיים, לעומת הקמת חדר מיון- שתפקידו הוא לסייע, לטפל ולהציל פגועים וחולים? נועה בוכהולץ מבקשת להחזיר את דרך הארץ לקדמת הבמה.

"מצד אחד, זו סדרה טובה, מקורית. אני רואה אותה כמחוללת של תופעה תרבותית ברמה היסטורית. מן הצד השני, משהו חסר. והחסרון הזה הורגש אף יותר במהלך העונה השניה", דינה גולדמן, צופה קבועה של הסדרה "סרוגים", מסכמת עונה.

"כאשר בוחרים לדון פעם אחר פעם בתוכניות שונות על 'מה עדיף' ירושלים או תל אביב? אני נחרדת! וכי מה הקשר? אין אנו בוחרים עיר בירה לפי מה עדיף, מה אני אוהב יותר", נעה בוכהולץ רוצה שירושלים תחזור להיות מה שהייתה עיר הבירה של העם היהודי ולא זירת התגוששות בין דתיים לחילונים

דוקא הידיעה כי שום דבר לא מובטח לנו ממריצה אותנו לתרום למדינה, להתגייס לצבא ולדאוג לצביונה היהודי של המדינה כדי שזו אכן תוביל בסופו של דבר לגאולה השלמה. כדי שתקוותנו תתממש. מורדי מילר מבקר את יחסו של הרב רוזן לרב חיים נבון, וקורא לא להוציא מחוץ לגדר את אלו הסוברים כי מדינת ישראל איננה בהכרח אתחלתא דגאולה.

"אבד הכלח על הטענה לפיה מערכת הממ"ד לא מספקת להורים את דרישותיהם. אם יש להורים דרישות, בקשות וצרכים – יציפו נא אותם מול בית הספר, בשיתוף פעולה וברצון טוב, ויעצבו מחדש את מערכת החינוך", הרב צחי הרשקוביץ בטוח שיש עתיד גדול לחמ"ד.