שאגת הארי: הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה היום דיון מיוחד במצב המקלוט והמיגון בישראל, יחד עם הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ עודד פורר.
בפתח הדיון הוצגו נתונים מתוך דוח מבקר המדינה מהחודש שעבר המצביעים על פערי מיגון חמורים וכשלים מערכתיים רחבי היקף במוכנות העורף בישראל. על פי הדוח, נכון לינואר 2025 ל־3.2 מיליון תושבים - כשליש מאוכלוסיית ישראל (33.6%) – אין מיגון תקני. מדובר בהחמרה במצב, כאשר פער המיגון גדל בכ־5.6% מאז שנת 2018.
גם במערכת החינוך: למעלה מ־466 אלף תלמידים – כ־25% מתלמידי ישראל – לומדים בבתי ספר ללא מיגון תקני. במועצה המקומית בענה, למשל, לכ־66% מהתלמידים אין מיגון תקני. בנוסף, ל־51% מכיתות גני הילדים ול־46% ממעונות היום בישראל אין מיגון תקני. פערי מיגון משמעותיים נרשמים גם ביישובי קו העימות בצפון: ביישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול הצפון לכ־42 אלף תושבים – כחמישית מהאוכלוסייה באזור אין מיגון תקני. הדוח מצביע גם על פערים גיאוגרפיים חריפים בין יישובים סמוכים. כך למשל, לאורך כביש 85 קיימים ביישובים כרמיאל ומכמנים 128 מקלטים ציבוריים לכ־56 אלף תושבים, בעוד שביישובי החברה הערבית הסמוכים, נחף, בענה, דיר אל־אסד ומג'ד אל־כרום קיימים שני מקלטים בלבד לכ־52 אלף תושבים.
בדוח צוין גם כי כ־11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל אינם כשירים לשהייה, ובבדיקות נמצאו ליקויים חמורים ובהם פתחי מילוט חסומים, מקלטים מוצפי מים, היעדר חשמל וצנרת חלודה.
במסגרת תוכנית "מגן הצפון", עד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוקצו בפועל כ־500 מיליון ש"ח בלבד מתוך כ־2.5 מיליארד ש"ח שנדרשו, כלומר כ־21% בלבד מן התקציב הנדרש.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר אמר בדיון: "למרות שמיגון תקין ונגיש הוא תנאי בסיסי להצלת חיים, כשליש מתושבי המדינה חיים ללא מיגון תקני. מדובר בפער חמור הפוגע בחוסנו של העורף ומעמיד מאות אלפי אזרחים בסכנה ממשית. יש לבצע מהלךדחוף ולהודיע שכל מי שיבנה ממ"ד על חשבונו יהיה זכאי למימון רטרואקטיבי אם בעתיד יוגדר כזכאי."
יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ עודד פורר: "אמרו לתושבי הצפון בשנה שעברה: עד מרץ תחזרו והכול יהיה שקט. בפועל, לפי נתוני מבקר המדינה, בטווח של 0 עד 4 ק"מ מהגבול יש כ־13% מהתושבים ללא מיגון תקני ואלו אנשים שאין להם לאן לרוץ בזמן אזעקה. החסם המרכזי למיגון הוא תקציב. במקום להשקיע במיגון, חולקו מיליארדים ליבוא מסין וטורקיה. האירוע הזה הוא הפקרות של חיי אדם."
בדיון הציגו חברי הכנסת שורת כשלים מערכתיים הדורשים מענה מיידי ברמת הממשלה: ח"כ מיקי לוי התריע על גלגול אחריות מתמשך בין פיקוד העורף לרשויות המקומיות, המונע אכיפה ומוכנות של מקלטים משותפים בבניינים פרטיים, ומותיר אזרחים רבים ללא מענה בשעת חירום.
ח"כ גלעד קריב טען כי 25% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים בשל מאבקי סמכויות רב-שנתיים. הוא ביקר את ביטול התקציבים למיגון מוסדות לגיל הרך ואת המחסור בתקציב לתחזוקת מקלטים ציבוריים, והציע לבחון ניצול של חניונים תת-קרקעיים כפתרון מיגון. ח"כ יוראי להב הרצנו הדגיש כי 40% מהאנשים עם מוגבלויות נותרו ללא מיגון כתוצאה ממדיניות ממשלתית לקויה, ולא מקושי תקציבי גרידא. בנוסף, ביקר את הרשויות המקומיות (למעט חיפה) שאינן אוכפות שיפוץ מקלטים פרטיים מסוכנים העלולים להפוך ל"מלכודות מוות".
ביקורת נוקבת נשמעה גם מצד מצד נציגי הרשויות המקומיות, שהציפו מציאות יומיומית של חוסר אונים, היעדר תקציבים ותחושת הפקרה נוכח האיומים הביטחוניים. אביהו האן מ"מ וסגן רה"ע חיפה אמר: "העיר סובלת מפער מיגון קריטי, כאשר כ-40% מתושביה מתגוררים במבנים ללא מיגון. זה כשל לוגיסטי מסוכן: זמן ההתרעה עומד על דקה, אך ההגעה למקלטים הציבוריים אורכת זמן רב יותר. חרף השקעה עירונית של כ-10 מיליון שקלים בשיקום מקלטים פרטיים,המדינה צריכה לקחת אחריות ולסייע תקציבית בבניית מקלטים".
ראש המועצה חצור הגלילית, מיכאל קבסה, התריע כי היישוב יושב על "חבית חומר נפץ" המשלבת איום ביטחוני יחד עם סיכון סיסמי ממשי לרעידות אדמה. הוא מתח ביקורת על חוסר השוויון בתקצוב יישובים המרוחקים מרחק זהה מהגבול, וקרא להסטת תקציבים מיידית למיגון הטווחים הרחוקים יותר.
מ"מ ראש עיריית נוף הגליל, אלכס גדלקין, ציין כי הרשות קיבלה תקציב מינימלי בלבד למיגון, וקרא למדינה ליזום קול קורא שיעודד יזמים לקדם פתרונות מיגון במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית.
גיל גלרון, ראש מנהלת מגן הצפון במשרד הביטחון אמר בדיון כי "עד שנת 2024 התקציבים לתוכנית התקבלו במשורה. עד 7 באוקטובר 2023 נמסרו 196 ממ"דים מתוך יעד של כ־3,000 ממ"דים ביישובים בטווח 0–1 ק"מ מהגבול. ממאי 2024 יצאנו למכרזים חדשים ונמסרו עוד כ־600 ממ"דים. מרגע קבלת התקציבים אנו עובדים במקביל ב־21 יישובים. לכל בית מותאם פתרון ייחודי תוך תכנון מדוקדק. הצפי הוא שעד סוף שנת 2026 יושלמו כ־80% מהממ"דים, כאשר יתר הבתים אינם עומדים בתנאי הוראת השעה. ביישובים בטווח 1–5 ק"מ הוקם מוקד ייעודי עם אנשי מקצוע שמסייעים לתושבים להעביר את האישורים לפיקוד העורף בתוך כשבוע."
"כאשר ראינו שהביקוש נמוך, יזמנו הגעה של אנשי מקצוע כולל עורכי דין ומהנדסים לבתי התושבים כדי לסייע במילוי הטפסים ולקצר תהליכים. לפני מלחמת חרבות ברזל ובחודשים הראשונים שלה שופצו כ־1,000 מקלטים ציבוריים בבניינים משותפים במימון משרד הביטחון, כולל באשקלון. בימים אלה מקודמת תוכנית לשיפוץ כ־500 מקלטים נוספים באמצעות חברת עמיגור. העדיפות ביישובים בטווח 0–5 ק"מ היא מיגון סמוך לבית, ובמקביל מתקיימים דיונים עם משרד האוצר לגבי תקצוב יישובי 5–9 ק"מ."
רכז באגף התקציבים באוצר, עידו חי: "חשוב להבהיר כי החלטת הממשלה 302 משנת 2018 אינה החלטה שנועדה רק לצפון, אלא תוכנית רחבה שנועדה לצמצם פערי מיגון בעורף כולו. במסגרת זו הוקצו כ־5 מיליארד שקלים לשיפור המיגון עד שנת 2026, בין היתר למוסדות חינוך, מוסדות בריאות ורשויות מקומיות. מבקר המדינה מתייחס בדוח בעיקר לתקציב שהוקצה על ידי פיקוד העורף כ־728 מיליון שקלים – אך בפועל גם משרדי הממשלה האחרים, ובהם משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות, יכולים להקצות תקציבים למיגון. לגבי יישובי הטווח של 0–5 ק"מ מהגבול, אין כיום מידע ברור על ביקוש משמעותי למיגון עצמי לפני הגדלת התקציבים, ולכן יש צורך לבחון מהם החסמים שמונעים מהתושבים לממש את הזכאות הקיימת. בנוגע ליישובים בטווח של 5–9 ק"מ, הממשלה אינה יכולה להתחייב כעת למימון רטרואקטיבי במסגרת החלטה שטרם התקבלה. התוכנית הקיימת בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקלים מתייחסת ליישובים עד 5 ק"מ מהגבול."
תגובות