יש רק שני גדולי ישראל ששוללים את התכלת של ימינו, הרב והג"ר אשר ווייס. למה הרב לא הולך אחר הרוב?

אני לא מגדולי ישראל.

טוב, אז רק אחד מתנגד.

לא נכון. רוב בניין ורוב מניין של גדולי ישראל שוללים את התכלת. אפשר לעשות רשימה ארוכה, אבל נסתפק בעשרה גדולים: הגרי"ש אלישיב, הג"ר אשר ווייס, הג"ר יצחק זילברשטיין, הג"ר עובדיה יוסף, ובעקבותיו בנו הראשון לציון הג"ר יצחק יוסף, הג"ר אביגדור נבנצאל (בתשובות אביגדר הלוי עמ' נח-נט), הג"ר שלמה עמאר, הגר"ח קנייבסקי (עי' הליכות חיים ח"ב עמ' כו-כז ושאלת רב ח"ב עמ' קעד-קעה), הג"ר ניסים קרליץ, הגראי"ל שטיינמן, הג"ר משה שטרנבוך (עי' שו"ת תשובות והנהגות א, כו. ד, ה).

יש שמתנגדים דווקא לתכלת זו או לחידוש התכלת בכלל?

הגאון רבי יוסף דוב הלוי מבריסק, בעל בית הלוי, הסביר שאי אפשר לשחזר  מסורת שאבדה. כך הסביר נינו, הגרי"ד סולוביצ'יק: "מאחר שנפסקה המסורת בדבר זיהוי החילזון, שהרי זה כמה דורות שאין אנו יודעים הי ניהו דג חילזון, אפילו הצלחנו לשחזר ידיעה זו על ידי הוכחות טכניות מדעיות ומופתים ברורים, מכל מקום לא תוכל ידיעה זו להיכנס עוד בכלל המסורת, ואי אפשר לנו לפסוק בזה לדינא על פי ידיעה זו בלי מסורת הלכתית" (נפש הרב עמ' נב-נג.  ועיין עוד עובדות והנהגות לבית בריסק ח"א עמ' רסז.  נתיבות רבותינו לבית הלוי בריסק ח"ב, במדבר טו, לח).

כלומר, אי אפשר לשחזר מסורת שאבדה, ביחס לחפץ של מצווה או של עברה, בעזרת הוכחות, אלא צריך מסורת רציפה של מי שראה במו עיניו. זה דומה קצת לעניינים שנפסקים על פי עדי ידיעה, כגון דיני ממונות, לעומת עניינים שצריכים עדי ראיה, כגון דיני נפשות או קידושין.

[ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, שלפי רבו הגרי"ד סולוביצ'יק יש ארבעה תחומים בהלכה שצריכים מסורת רציפה, כי חייבים לדעת בדיוק איך זה נראה: א. צרעת (עי' שו"ת שאילת יעבץ א, קלו. קלח ב). ב. מראות דמים. ג. אותיות הסת"ם (עד המשנה ברורה סי' לב לא היו תמונות ברורות). ד. תכלת (כדברי בית הלוי) – מ"צ].

והג"ר אברהם שפירא (בסוף ספר ליל הסדר לרב משה הררי אגרת א') כתב כדברי בית הלוי על היעדר מסורת. והוסיף שעצם הדבר שהחילזון היה ידוע ולא נהגו בו, זו הוכחה שאין זה החילזון של התורה, כי בשום אופן לא יתכן שיש חילזון וישראל לא ימסרו נפשם לחפש ולבדוק כדי לא לבטל מצוות תכלת מן התורה. ורק אם לא היה תכלת במציאות, יש מקום לברר ולחפש את הזיהוי. וסיים, שהיסוד הזה הוא מה שאמרו חז"ל: ישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם, ולא יימלט ולא יימנע שקדושת התורה לא תאיר נפשם לקיים המצווה כפי שנצטוו.

והג"ר יוסף שלום אלישיב, גם הביא דברי בית הלוי וגם ציין שהזיהוי של האדמו"ר מראדזין לא התקבל, וכן הזיהוי של הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ומניין לנו שהזיהוי העכשווי לא יתבטל כמו קודמיו (קובץ תשובות א, ב).

והגרי"ש אלישיב אמר: אין לחוש לזה [מציאת התכלת בימינו], ואדרבה יש בזה משום לעז על גדולי ישראל, דהיינו על כל אלו שלא לבשו התכלת (וישמע משה ב, יד).