יו״ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, עורך דין במקצועו טען בפני שופטי בית המשפט העליון, בדיון בעתירה בבג"צ על חוק יסוד השפיטה – צמצום עילת הסבירות.

רוטמן פתח בסיפור על "צינור הדם" בטכניון, בו סגן הנשיא נתן תרגיל לתכנן צינור העברת דם מחיפה לאילת, ובסוף פסל את כל הסטודנטים והסביר: "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו?", סיפר רוטמן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

רוטמן טוען מול בגצ. ארכיון (צילום: הרשות השופטת)

טכניקות משפטיות מבנגלדש ופקיסטן

"בעקבות אותו ניסוי, הוקמה בטכניון מחלקה ללימודים הומניים, באתר המחלקה מופיע הסיפור ודאגתו של חנני ממצב בו ״סנדלרים עוסקים באטום״ במדינה, כיוון שהסטודנטים חסרי הכשרה הומניסטית ופוליטית הכרחית (״סרגלי חישוב מהלכים״). העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד השפיטה".

והם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות. האם ניתן לפסול מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית.

"אבל עצם העיסוק בשאלות הללו הוא כישלון במבחן. במידה מסוימת, אפילו התשובה הקצרה שהגשתי שעסקה בשאלת הסמכות, היא כבר כישלון במבחן. כי כל אלה שאלות על אופן התכנון של הצינור בו יובל הדם, אולם איש לא שואל את עצמו מדוע צריך צינור שכזה?

גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית? את הבחירות החופשיות. את היכולת של הציבור להביע את דעתו. את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו. את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם".

אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה

השופטים קטעו את דבריו של רוטמן פעם אחר פעם ורוטמן השיב להם כי מבחינתו הם לא אמורים לדון ואין להם סמכות לדון בחוק היסוד.

" למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור. עצם המחשבה כאילו ניתן לקיים דיון משפטי, נקי וסטרילי, כשהשאלה הבסיסית העומדת לדיון היא האם בית המשפט פועל כשורה כיום? או פעל כשורה בעבר, מעידה על טשטוש ערכי.

האם אתם יכולים להיות אלה שישפטו בשאלה זו, ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא שתהיו משוחדים בשל כך שאתם עוסקים בכבודכם, במעמדכם ובסמכויותיכם? ברור לי שאתם חושבים שאתם פועלים כשורה, אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו, היכן האיזונים? היכן הבלמים?"

"במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה. הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון. העם הזה זעק במשך שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד".