אלווד קרטיס הוא נער שחור שמנסה לפרוץ את המסגרת שבה הוא חי. לצאת מהשכונה, מביה"ס, מהחברה שבה הוא חי וגדל. סביבה שקרוב לוודאי תוביל אותו לחיים קשים ברחוב. הוא מצליח להתקבל לתוכנית מיוחדת של לימודים באוניברסיטה שיכולים להיות מקפצה עבורו לחיים אחרים. אבל באותו יום שהוא מתחיל את הלימודים הוא עולה על טרמפ שמשנה את חייו.

הספר 'נערי ניקל' מאת קולסון וייטהד, מספר את סיפורו של אלווד בתוך סיפורו של מוסד חינוכי משקם שנקרא על שם מנהלו הראשון- ניקל. במוסד הזה שכולל בתוכו לימודים ועבודה מחנכים את הנערים למשמעת ולהתנהגות חברתית נאותה. נמצאים שם נערים לבנים ושחורים, שחיים בבתים נפרדים וגם היחס אליהם שונה.

כמו בהרבה ספרים ומקומות, הדברים נראים מבחוץ בצורה שונה לגמרי מכפי שהם נראים מבפנים, ולצד סדר יום מלא וגדוש, עבודות יצרניות לטובת שגשוג המוסד, ו-'הצגות' מול ביקורי אנשים חיצוניים במוסד, בפועל מתקיימת שחיתות והתעללות בעיקר מול הנערים השחורים, שלרוב אין להם גב משפחתי מתעניין ותומך.

(באדיבות: ידיעות ספרים)

כולם בביה"ס ניקל הכירו את הבית הלבן, ששימש בעבר למחסן כלים והפך להיות החדר שבו מתעללים ומצליפים בנערים. בלילות היו באים אנשי הצוות ואוספים את הנערים שהיו צריכים להיענש. באחד הלילות הגיע תורו של אלווד. הוא נלקח לבית הלבן שם הצליפו בו מלקות עד שהתעלף. למחרת, הוא התעורר במרפאה שם נשאר לאורך ימים רבים עד שחזר לחדרו.

בכל יום היו נלקחים נערים אחרים, מסיבות שונות לבית הלבן והיו חוזרים שבורים ורצוצים. במקרים חמורים יותר, הם היו נלקחים אל העצים ומשם לא חזר אף אחד. היו קוברים אותם בלי ציון מקום ומצבה, מתוך ידיעה שכנראה אף אחד לא יחפש אותם ואם יחפשו התשובה תהיה שהם ברחו.

מה שמחזיק את אלווד בבית הספר ניקל הוא חברות עם נער אחר בשם טרנר, שמנסה לברוח מצרות ולשרוד במקום הזה. כרטיס היציאה שלך מניקל תלוי במספר הנקודות הטובות שאתה צובר על התנהגות טובה עד שתגיע לדרגה הגבוהה ותוכל להשתחרר, וטרנר מכוון לשם. אלווד הוא מעין 'חנון' וטרנר מנסה ללמד אותו לשרוד ולהתנהל בבית הספר כדי שיהיה לו סיכוי לצאת משם.

טרנר מצליח לצרף את אלווד לחוליית עבודה קלה יותר, שבה קשה יותר להיכנס לצרות, אבל העניינים בניקל הולכים ומסתבכים וזה מוביל את אלווד וטרנר לקבל החלטה קשה, החלטה שיהיו לה השלכות לאורך שנים רבות.

וייטהד כותב בסגנון מרתק ומעניין, הוא בהחלט יודע לספר סיפור וכקורא מאוד נהנתי לקרוא אותו. התיאורים בספר של תחושות ומראות הם מאוד מוחשיים והסיפור עצמו מאוד מעניין וגם מעורר מחשבה. זה לא ספר קל אבל זה ספר חשוב.

נערי ניקל, קולסון וייטהד, 221 עמ', הוצאת 'ידיעות ספרים'