עולים לירושלים? כדאי שתדעו שלירושלמים יש שפה וסלנג משלהם, ואם תרצו להשתלב בעיר ולא להיראות כמו תיירים, אספנו כמה מילים שכדאי שתשננו מראש:

כשתגיעו לעיר ותרצו לאכול שווארמה בלאפה, תגלו שבתפריט אין בכלל מנה כזו, אלא יש שווארמה ב"אשתנור", ואם תרצו לקנות "ליקריץ" בקיוסק תבקשו "במבליק" אחרת המוכר לא ידע למה התכוונתם.

עושים על האש עם החבר'ה והתבקשתם להביא "סיחים"? תדעו שכנראה ביקשו שתביאו שיפודים. ואם אתם מנסים להגיע להכרעה כלשהי תשחקו "אבן ג'וק", כלומר אבן נייר ומספריים.

אבן ג'וק בשפה הירושלמית (צילום: שאטרסטוק/ biplane_desire)

אמנם היום זה פחות נפוץ, אבל בעבר היה אפשר למצוא ילדים רבים ברחובות משחקים בגרעיני המשמש שברחבי הארץ נקראים "גוגואים", אז בירושלים תשמעו ילדים קוראים להם "אג'ואים/ אג'וקים".

אם לחבר שלך אין כוח ללכת והוא ביקש ממך שתעשה לו "אבו יו-יו", אל תסתכל עליו במבט מבולבל ופשוט תעשה לו שק שמח. ואם הלכתם פעם ברחובות העיר בשעות החשכה ושמעתם קריאת "אבוללה", תדעו שזה סתם אנשים שמנסים להפחיד אתכם.

אבו יו יו או שק קמח (צילום: שאטרסטוק/ Gorodenkoff)

אתם רוצים לשחק משחקים עם חברים? במקום חיי שרה תשחקו "חממות" ובמקום שלוש מקלות תשחקו ב"צעדי ענק".

ועוד משהו שכדאי שתדעו- אם עשיתם משהו וירושלמי אמר לכם "וואג'אראס", הבנאדם שמולכם מרגיש שעשיתם עליו פוזה או דאווין.

מקור השפה

אז למדתם את המילים ועכשיו אתם מוכנים להגיע לירושלים ולהרגיש שייכים. אבל למה אתם בכלל צריכים את זה ואיך נולדה "השפה הירושלמית"?

מקור השפה היא בסביבת העיר השכונתית של ראשית המאה העשרים ואף מאה אחת לפניה, בה דיברו בשלל שפות מארצות שונות. כל השפות נפגשו יחד בשוק, וכל שפה הביאה את אוצרותיה ובכך צמחה השפה המעורבבת – השפה הירושלמית.