מבקר המדינה מפרסם היום דו"ח חמור נגד המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה, ומצביע על אחוז אפסי של הגשת כתבי אישום נגד שוטרים, תוך סחבת וטיוח. תיקים שנסגרו במישור הפלילי לא הועברו לבחינת המשטרה לטיפול במישור משמעתי.

הטיפול בתלונות נגד שוטרים

הטיפול המערכתי בנושא סובל מבעיה יסודית – נמצא כי רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים, ובמיוחד לא במישור הפיקודי. אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזו למעשה בהמשך לסגירתם במישור הפלילי ולא קבלו  טיפול משמעתי ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני.

נמצא כי בשנת 2021 קיבלה מח"ש החלטות סופיות ב-5,356 תיקים. מח"ש סגרה 2,932 תיקים (כ-55%), מבלי שניתבה אותם לגורם כלשהו במשטרה, שיבחן את הצורך במתן מענה שאינו פלילי. כמו כן החליטה מח"ש על הגשת 68 כתבי אישום וב-21 תיקים נחתמו הסדרים מותנים. בראי נתונים אלו בחן משרד מבקר המדינה היבטים במבנה הארגוני-מוסדי של הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים.

למי שייכת מח"ש?

מבקר המדינה מתח ביקורת גם על המבנה הארגוני-מוסדי של הטיפול בתלונות נגד שוטרים. בעבר כבר הצביעו דוחות קודמים על האנומליה לפיה שוטרים ואנשי פרקליטות צריכים לחקור את השוטרים מולם הם עובדים במישורים אחרים. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה ושיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים.

הכפיפות של מחלקת משמעת לאגף משאבי אנוש – המופקד על העצמתם של המשאב האנושי, איכותו, מקצועיותו ורווחתו – עלולה לגלם מורכבות  ולהשפיע, בנסיבות שונות, על מידת העצמאות של מחלקת משמעת, בבואה להחליט על העמדה לדין של שוטרים שהתנהגותם פסולה. נמצא כי מדינות בעולם מקיימות מערכים תפקודיים שונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, וככלל ניתן להצביע על מגמה שהולכת ומתעצמת בעולם בעשורים האחרונים, של מעבר למערכים עצמאיים, הנפרדים מהמשטרה וחיצוניים לה.

בעבר הייתה המשטרה חוקרת את עצמה, אולם במשך השנים הוצאה מח"ש מהמשטרה והועברה לידי הפרקליטות. תהליך האזרוח של חוקרי מח"ש שבמסגרתו אוישו תקני אגף החקירות בעובדי מדינה לא כלל הסדרה והתאמה של כלל הסמכויות הנחוצות להם לצורך מילוי תפקידם כדלהלן: לחוקרי מח"ש אין סמכות להורות על סגירת תיקים ללא חקירה, כפי שיש לחוקרי המשטרה; לחוקרי מח"ש אין סמכות לחתום על בקשות שונות המחייבות חתימה של שוטר בדרגת סגן ניצב ומעלה והם נאלצים להיעזר בשוטרים ממפלג המודיעין במחלקה; עוד נמצא כי הנהלים המשמשים את אגף החקירות והמודיעין במח"ש בעבודתו השוטפת אומצו ברובם מנוהלי המשטרה, והוא פועל על פיהם בשינויים המחייבים, ואולם חלק מההנחיות והנהלים של המשטרה אינם רלוונטיים או מותאמים לעבודת מח"ש.

בהמשך הוא מנה את התלות של מח"ש במשטרה גם בהכשרה, גם במידע וגם בתשאול חשודים. בנוסף היכולות הטכנולוגית של מח"ש נמצאות הרבה מאחור ביחס ליכולות של המשטרה בחקירותיה. "הציוד הטכנולוגי באגף דל, מיושן בחלקו ואינו מדביק את קצב ההתחדשות של האמצעים הקיימים במשטרה. הדבר גורר תקלות חוזרות ונשנות וסרבול ובזבוז זמן בעבודה הנעשית בסביבה שאינה דיגיטלית ואינה מתקדמת. כמו כן, בהיעדר יחידת זיהוי פלילי (מז"פ) למח"ש, ובהיעדר מעבדות בליסטיות וציוד פורנזי מתקדם, נאלצת מח"ש לקבל את השירותים האלו מהמשטרה. קבלת שירות מהמשטרה וכן משוטרים וממפקדים בה לצורך חקירת שוטרים ומפקדים במשטרה עלולה לפגוע בעצמאות מח"ש עקב תלותה במערך המעבדות של המשטרה לצורך ביצוע פעולות אלה"

בגלל החולשה של מח"ש מי שמשלם את המחיר הוא המדינה. בכל המובנים. שוטרים מושעים – כשנה וחצי בממוצע ובינתיים המשטרה ממשיכה לשלם את המשכורות של אנשיה. המשטרה שילמה בשנים 2019 – 2021 כ-9.7 מיליוני ש"ח עבור משכורות לשוטרים מושעים. מתוך סכום זה, כ-2.25 מיליוני ש"ח הוצאו על משכורות לשוטרים שבתום ההשעיה שוחררו מהמשטרה.