נושא השליחות תמיד היה חלק מחייהם של לימור ודוד קליינמן (37): דוד נולד בדנמרק במהלך שליחות בה אביו היה השוחט בקופנהאגן וחלק מרבני הקהילה. משם גם עבר עם משפחתו לפינלנד ואחר כך גם לסלובקיה. אצל לימור חיידק השליחות הגיע בזמן השירות הלאומי, אז בילתה במשך שני קייצים כשליחה במחנות קיץ בארצות הברית, וגם כמדריכה בתגלית.

בקיץ 2021 הם הבינו שלצאת עם ילדים גדולים לשליחות זה קשה, ולכן הזמן המתאים ביותר זה עכשיו. הם פנו להסתדרות הציונית העולמית וביקשו לצאת לשליחות בקהילה באירופה, אך לצערם הקורונה עדיין השתוללה ובתי ספר לא נפתחו, לכן החליטו להיות פתוחים לשמוע גם על מקומות אחרים.

הרצון לצאת לשליחות דווקא באירופה היה מתוך החשש להשאיר רחוק את העסק המשותף של שניהם: "ואהבתם"- נשואים בתשוקה, חיזוק הזוגיות ובתים יציבים ושמחים בעם ישראל. 

בתוך חודשיים מהרגע שהסכימו לשמוע על שליחות גם בארצות הברית, ארזו לימור ודוד את ביתם בצור הדסה, וביחד עם ילדיהם אלעזר (12.5), עומר (12), בתיה (7.5) וסיני (3.5) הם עלו על מטוס בכיוון אחד למיאמי שבפלורידה, שם הם נמצאים כבר שנה שניה.

מה תפקידכם בשליחות?

דוד מורה שליח בתיכון Hebrew Academy Miami, שבדרום פלורידה בתפקיד תורני כחלק מצוות היהדות של התיכון, מלמד לימודי קודש וראש תחום הלכה. "כל הילדים שלנו לומדים בבית הספר, והם גם שליחים לכל דבר".

איך נראית השגרה שלכם בשליחות?

דוד: "אני מתעורר כל יום ב4:45 כדי להתחיל לעבוד ב'ואהבתם' עד השעה 6:15. גם לימור מתעוררת מוקדם לעבוד. זה הזמן שהפרשי השעות מסתדרים ומאפשרים לי להיות בקשר עם מי שצריך בישראל. בשעה 6:15 המוזיקה נדלקת והילדים מתחילים להתכונן כי בשעה 6:50 בול חייבים לצאת מהבית אחרת נכנסים לפקקים".

מה גודל הבית הספר?

"בית הספר שלנו הוא מגיל 3 חודשים ועד כיתה י"ב, סה"כ יש 700 תלמידים וצוות מורים של כ150. כששואלים אותנו אם יש הרבה יהודים במיאמי התשובה שלנו שיש כ-10 אזורים שונים עם עירוב, זה מסביר את הגודל".

עם מי תחגגו את חג הפסח?

"כמו תמיד נעשה את הסדר בבית שלנו – כך אנחנו מממשים את "הגדתך לבנך" באופן הטוב ביותר. זכינו שגם השנה אמא של דוד מגיע לליל הסדר – דבר שהוא מרגש בפני עצמו. ארבעת בנות השירות של בית הספר יצטרפו אלינו לחג, ובאופן זה נוכל לתת להם ליל סדר שלם בעברית".

איזה הכנות לחג אתם עושים במסגרת השליחות?

דוד: "אני מקיים את "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום" באנגלית בבית הספר. בתוך אחראי תחום הלכה בתיכון, אני כותב לתלמידים כל שבוע הלכות שהם צריכים ללמוד. מיד אחרי פורים התמקדנו בהלכות פסח. בנוסף עם כל הכיתות שאני מלמד, התלמידים כתבו "נקודות ומחשבות" על ההגדה שהמטרה בין היתר שיוכלו לשתף ולהעשיר את ליל הסדר בבית". 

האם אתם עושים משהו שונה לקראת החג שלא הייתם עושים לפני בארץ?

"אנחנו חוגגים יומיים את החגים כאן, אז לעשות פעמיים לילה הסדר ביומיים זה דבר שבהחלט לא עשינו בישראל. החלטנו לנצל את ההזדמנות שיש לנו, ואנחנו פשוט מתמקדים בכל ערב בגילאים שונים. הפוקוס בערב הראשון זה לבתיה וסיני בני 7 ו3 ובלילה השני הפוקוס הוא באלעזר ועומר בני ה12 וה11. באופן זה אנו בהחלט יוצאים ידי חובה ב"הגדת לבינך" למהדרין".

"הילדים כמובן לא מתלוננים לקבל שתי אפיקומנים זאת זכות שיש אותה רק בשליחות".

חג הפסח הוא חג החירות, שמספר על המסע של עם ישראל לארץ ישראל. איך זה מרגיש לחגוג אותו בגולה?

"כמו במערכות יחסים, מרחק הוא הזדמנות ליצור געגוע, וזה דבר טוב. השליחות בגולה מזמינה אותנו בדיוק לזה, להתגעגע לארץ ולא לראות אותה כמובנת מאליה, אז אנחנו רואים בפסח בגולה כהזדמנות לחזק את הרגשות שלנו לארץ, כך שנחזור, מערכת היחסים שלנו תתחזק".

 

View this post on Instagram

 

A post shared by David Kleinman (@davidmkleinman)

עצה למשפחה שגם רוצה לאזור אומץ ולצאת לשליחות?

"תעשו הכנה עם המשפחה שלכם עד כמה שאפשר. תבדקו שיש לכולם מיילים, ווצאפ, סקייפ וכל דרך אפשרית להיות בקשר. להביא גם דברים מהבית שיתנו לכם טעם של בית, אנחנו הבאנו את אוסף הברווזים שלנו מחדר האמבטיה בישראל ואת כל היודיאקה שלנו – שנרגיש בבית בשולחן שבת".

"בעיקר להגיע עם ראש פתוח, ולנצל את השנה הראשונה להקשיב, ללמוד ולראות מה יש לתרבות המקומית כאן ללמד אותנו. בזכות זה אפשר לעשות הרבה דברים נפלאים ביחד".

דברים שיש רק שם ואין בארץ?

"יום טוב של גלויות, חניות לא צפופות ותורים שקטים".

למה אתם הכי מתגעגעים בארץ?

"לעברית. פשוט לדבר שוטף בלי לחשוב בעברית ולדבר באנגלית. גם לחמימות הישראלית, לתחושה שזה המולדת שלנו, ובמיוחד לירושלים".