אני בעד הרפורמה. בצורה ברורה ובלי טשטוש. פשוט וקל.

אני בעד הרפורמה. משך עשרות שנים הופר מאד האיזון בין הרשויות השונות. מערכת המשפט התחזקה מאד על חשבון המערכות האחרות, תוך כניסה לתחומים לא לה, על בסיס העקרון שהיא עצמה קבעה באופן חד צדדי ולפיו "הכל שפיט".

כיו"ר ועדת הכנסת נתקלתי בזה לא פעם וחוויתי על בשרי את שחיקת מעמדה של הכנסת. הכניסה של מערכת המשפט לתחומים לא לה ותת ייצוג למגזרים שלמים בתוך המערכת הזו, גרמו לאנשים טובים, כולל בממשלות קודמות, לשבת על המדוכה ולייצר רפורמה רחבה ורצינית. מאד רצינית.

אסור לתת לקולות הרקע מכל הכיוונים, לטשטש את המהות ואת הצורך הקרדינלי בשינוי. לשמחתי כבר אין ויכוח בצורך לשנות והמחלוקת נסובה עד היכן מגיעים השינויים. את ההסכמה הזו ניתן לראות היטב ביוזמת נשיא המדינה. לכולם ברור שהדרך להעברת הרפורמה – השינויים במערכת המשפט, היא דרך ועדת החוקה של הכנסת ובאמצעות הצבעות במליאה. שם היא הזירה ולשם גם עתידות להגיע הסכמות ככל שתהיינה.

(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

שולחנות ההידברות ומו"מ אינם מחליפים את מליאת הכנסת ואת ועדת החוקה. הדרך להעברת הרפורמה נעשית כעת, לפחות בתהודה הציבורית שלה, בדרך אגרסיבית שנובעת בין היתר מהדם הרע שקיים בין הקואליציה והאופוזיציה ובמידה רבה כריאקציה לממשלה הקודמת. כפי שרואים גם בתחומים נוספים.

אסור להתבלבל גם לגבי העובדה הבאה – שינוי מערכת המשפט בהחלט היה נושא מרכזי שגוש הימין "העלה על ראש שמחתו" וברור שרוב מצביעי הימין (מעל 2 מיליון מצביעים) תומכים בה. אותם מצביעים הם הבסיס המוסרי והאלקטורלי עליו מניעים השר לוין וח"כ רוטמן את גלגלי שינויי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט.

נאמרים כעת וגם בעת כהונת הממשלה הקודמת ביטויים מאד חריפים – מלחמת אזרחים, בגידה, קץ הדמוקרטיה, מרי אזרחי. אני חושב שישראל היהודית והדמוקרטית חזקה יותר מכל חסרונותיה ולכן המשימה האמיתית כיום אינה מניעת מלחמת אזרחים, אבל יש בהחלט מנעד גדול ורחב שלתחומים שבהם צריך להאבק יחד כדי למגרם מהציבוריות הישראלית. הרבה לפני שפונים לנושא הגדול של מניעת מלחמת אזרחים.

בראש ובראשונה חובה עלינו, שרים וח"כים בהווה ובעבר, להלחם על מנת לשקם את מעמדה של הכנסת. לא רק בהעצמת כוחה מול שאר הרשויות כפי שמנסה לעשות הרפורמה במערכת המשפט, אלא גם ביציאה פומבית ונחרצת נגד תופעות שמקומם בשוק ולא בכנסת כגון עליה על שולחנות בוועדת החוקה על ידי חברי האופוזיציה הנוכחית או חיקוי יללות של חתול במליאה על ידי סגן שר בממשלה הנוכחית כשהיה ח"כ באופוזיציה.

ולא, המטרה לא מקדשת את האמצעים. צריך לצאת בצורה ברורה נגד גניבת טנק. מדובר בגניבה ממש ולא מעשה גבורה סחבקי, של אנשים שבטוחים שהמדינה רשומה על שמם בטאבו ובאותה נשימה לצאת נגד הפצת שקרים ואיומים ברשתות החברתיות שגורמות לכולנו להרגיש כאן רע.

זו משימה של כולנו. ביחד.

אי אפשר כל היום להאשים אחד את השני. אי אפשר כל היום להכות על חזהו של השני. כשמונים חטאים כל אחד צריך להכות על חזהו שלו ולא של חברו.

כאיש ימין, כחלק מהגוש שנמצא כעת בשלטון, כתומך של הרפורמה וכמי שמכיר בשינויים הראדיקליים הנצרכים כדי לשנות ולשפר את מערכת המשפט, איני יכול להתעלם מהמצוקה האמיתית שמביע חלק משמעותי מעם ישראל.

(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

אני מעריך מאד את מי שחרד לדמותה של המדינה ויוצא לחורף קר מהבית החם לרחוב כדי להפגין. אני מעריך מאד, גם אם אני חולק עליו מכל וכל. לכן אני מאד תומך בהידברות ובניסיון להגיע להסכמות ולכן אני תומך ביוזמת הנשיא שמהווה בסיס להדברות. אני חושב שישיבה סביב אותו שולחן לא צריכה לטשטש מחלוקות ואידיאולוגיות שונות אבל היא כן יכולה לשדר שיש גבולות גזרה שאחים לא חוצים.

הישיבה לא תטשטש את העובדה שאנשים ונשים רבים רבים יוצאים להפגין נגד הרפורמה כי הם באמת חרדים לדמותה של המדינה, אבל היא גם לא תשכיח את העובדה שאך לפני שלושה חדשים הלכנו לבחירות גם על הנושאים הללו והיתה הכרעה ברורה. היא לא תטשטש את העובדה שיש פה ממשלה נבחרת עם אג'נדה ברורה שמיליוני אנשים תמכו בה ופועלת כדי לממש אותה בהתאם לרצון הבוחרים וטוב שכך.

אבל היא גם לא תשכיח את מה שידוע בפוליטיקה שאין כזה דבר נצחון 100-0 או כמו שאמר הנשיא: אם צד אחד ינצח – המדינה תפסיד. היא לא תטשטש את העובדה שגם אנשי ימין מובהקים מבינים שצריך להידבר ולנסות להגיע להסכמות וכבר יודעים להצביע על מה ניתן אולי לוותר, אבל לא תשכיח את העובדה שהבחירות הוכרעו לטובת גוש הימין וההסכמות לא תהיינה מאוזנות. לא תהיינה פיפטי-פיפטי.

ועוד דבר אחד. בואו כולכם ותשבו. בלי תנאים מוקדמים. אנחנו לא אויבים. כולנו באותה הסירה כפי שטורח להזכיר לנו מעת לעת אויבינו הגדול חסן נסראללה. לא צריך להפסיק את החקיקה כדי לשבת ליד שולחן כמו שלא צריך להפסיק את ההפגנות.

עכשיו זה הזמן! אין לנו ארץ לבזבז על ויכוחים. אין לנו עם לבזבז על יריבויות ומחלוקות פנימיות. אין לנו ארץ אחרת. אנשים אחים אנחנו.

ניר אורבך הוא ח"כ לשעבר ממפלגת ימינה.