"אני ואתה" נכתב על ידי אריק איינשטיין והולחן על ידי מיקי גבריאלוב, והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם איינשטיין. הוא פורסם לראשונה באלבום "בדשא אצל אביגדור" ב-1971, ונכתב על רקע רוחות המאבק לחירות ושינוי שהתעוררו בשנות ה-60 בארצות הברית.

"אני ואתה נשנה את העולם, זה הרצון הטבעי של דור לעשות עולם טוב יותר", התייחס איינשטיין לשיר בעבר. "אצלי זה לא בדיוק עם דגלים ומהפכות, אלא אתה ואני ביחד. אם נהיה ביחד, יהיה טוב יותר".

(מתוך כאן מוזיקה)

בשנת 1955, רוזה פארקס שהייתה פעילה מרכזית בתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, התפרסמה סביב סירובה לפנות את כיסאה לאדם לבן באוטובוס, מה שהחל את חרם האוטובוסים של מונטגומרי. המאבק שלה הפך לסמל של שוויון זכויות, ורוח השינוי והשאיפה ליצירת עתיד טוב יותר- הדהדו ברחבי העולם, והגיעו גם לישראל.

בין שנות השישים לשבעים, מוזיקת הפופ שאבה השראה מהרוחות שנשבו והשירים הפכו לשירי מחאה חברתיים ופוליטיים. תנועת ילדי הפרחים של אותן שנים שהתפתחה סביב מלחמת ויטנאם, הציגה תפיסת עולם חדשה- שקוראת לשינוי, שוויון ואחווה, מה שבא לידי ביטוי באופן מובהק גם במוזיקה.

בוב דילן, ג'ון לנון וג'ימי הנדריקס היו מהדמויות המשפיעות על הדור באותה התקופה, והשיר "אני ואתה" יצא באותה שנה בה יצא "Imagine" של ג'ון לנון. מילות השיר בתרגומו של דן אלמגור בעברית, מזכירות להפליא את שירו של איינשטיין:

אולי תגיד שרק חלמתי
אך זה כוחו של החלום
אם נדמיין אותו ביחד
נגשים אותו עכשיו היום.

"אני ואתה נשנה את העולם, אז יבואו כבר כולם", שר אריק. "אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה. אני ואתה נשנה את העולם".

חבורת לול שכללה את אריק איינשטיין, אורי זוהר, שלום חנוך, צבי שיסל ועוד, החלה להתגבש ב-1969, והשפיעה רבות על התרבות הישראלית. הם יצרו מוזיקה, טלויזיה וקולנוע, והיו חלק מאותה רוח של שינוי ומהפכנות, וגם של נאיביות. באותם ימים, אריק הפך לכוכב עולה.

אריק אינשטיין שלום חנוך
אריק אינשטיין ושלום חנוך ב- 1980 (צילםו: משה שי/פלאש 90)

במהלך הקלטת האלבום של איינשטיין "בדשא אצל אביגדור", הוא פנה למיקי גבריאלוב והציע לו לכתוב שירים יחד איתו. גבריאלוב הסתייג והתבייש בהתחלה, אך הסכים. "היינו באילת והוא אמר לי: אולי נעבוד ביחד?" סיפר גבריאלוב בראיון לערוץ 12. "אמרתי לו, מה קורה לך? אני לא יודע להלחין. והוא אמר: יופי, גם אני לא יודע. בוא'. אני חושב ששנינו קפצנו למים.

לילה אחד, מיקי גבריאלוב שמע שיר של להקת "אירון באטרפליי", וההשראה הגיעה. הוא זמזמם לעצמו לחן ראשוני, שלימים הפך לאחד הלחנים המוכרים ביותר בישראל. "אני ואתה" נולד באותו לילה, והתחבר למילים הפשוטות והתמימות של איינשטיין.

"אני זוכר, שאנחנו חוזרים במכונית הישנה של שיסל ז"ל ובדרך אנחנו מדברים, צוחקים. אריק פתאום אומר לי 'שששש', אני תכף פותח את הרדיו והוא אומר שיש מצעד פזמונים", סיפר גבריאלוב. "משמיעים את 'אני ואתה' – לא שמעתי את זה עד אז ברדיו, שמעתי את זה רק באולפן.

ממש לפני שמשמיעים את זה, נהיה לי פתאום פיק ברכיים ואמרתי לעצמי 'וואלאק, מעניין מה ישמעו'. בכל זאת, אני אחראי על ההקלטות, מיקסים, השיר. זו הפעם הראשונה שאני שומע ואני עם פה פעור, נדהם, זה נשמע אשכרה גדול. כאילו איזה צליל, יא אללה, בום, פתוח כזה. וזה עף למקום ראשון".

מיקי גבריאלוב (צילום: יהב גמליאל/פלאש 90)

"זה כמובן שיר די תמים, די נאיבי", סיפר איינשטיין בראיון. "אבל הוא הפך למין חצי המנון שכזה. מבחינתי יש פה דווקא אינטימיות שאומרת לא לשנות את העולם על בריקדות, לא במהפכה, אלא אני ואתה ועוד אחד ועוד אחד…"

השיר האייקוני אכן הפך להמנון ישראלי, ונעשה בו שימוש בהזדמנויות רבות כסמל לתקווה, חלום ואופטימיות. לאחר מותו, הוצבה ליד ביתו בתל אביב אנדרטה הנושאת את מילות השיר.

לאחר פטירתו של האמן האהוב ב-2013, השיר צוטט על ידי שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, שספד לו ואמר: "המילים היפות של שירו המפורסם 'אני ואתה נשנה את העולם'  מבטאות בפשטות את הרעיון עליו הוקדם ארגון האומות המאוחדות. רק בעבודה משותפת נוכל להביא לשינוי וליצור עולם טוב יותר. כוחן של המילים הללו חזק מכל נאום".