היום בהיסטוריה: הרב יהודה מרגוזה ראשון הפרדסנים

"הריני מצהיר בזה שאני הוא הישראלי הראשון שבא הנה ליפו והתחלתי יחידי לעבד את האדמה על ידי נטיעת גן"

כתב הרב יהודה מרגוזה למשה מונטיפיורי במכתב בו הוא מבקש לשכנע אותו לרכוש את פרדס הראשון בארץ אותו נטע במו ידיו.

הרב מֶרׇגוֹזָה נולד בסראייבו ולמד בנעוריו בעיר רגוזה שבקרואטיה מכאן כינויו מֶרׇגוֹזָה. בגיל 18 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בירושלים.

בירושלים למד בישיבת "שלום ירושלים" שנוסדה על ידי יוצאי ארצות הבלקן, והוסמך לרבנות.

שמו של רבי יהודה הלך לפניו כעילוי וכדרשן מבריק. רבי יהודה נשלח כשד"ר לאיסוף כספים ליישוב הארץ לקושטא ושהה בה שש שנים.

לאחר שחזר ארצה נתבקש ע"י רבני ירושלים לרדת ליפו ולטפל בכל ענייני העולים מיפו. מכאן ואילך הקדיש את חייו לביסוס ולגידול היישוב היהודי ביפו.

כשהגיע ליפו נתקל בבעיה כשהסבלים הערבים שדדו והתעללו בעולים, ומי שעלה לירושלים נתון היה לחסדי השודדים בדרכים. הרב מרגוזה ארגן קבוצת סבלים בעלי כוח והשפעה ותמורת סכום כפול עבור הורדת הנוסעים ושמירה על חפציהם וליווי שיירות לירושלים, ובכך איפשר את המשך העלייה. הוא הקים את בית כנסת הראשון ביפו תלמוד תורה ואת בית העלמין היהודי.

נאמן לתפיסתו כי אין להסתמך על כספי החלוקה ובארץ ישראל יש להתפרנס מעבודת כפיים ולהפריח את השממה, והגאולה תבוא על ידנו ובהשתדלותנו פנה לרכוש חלקת אדמה גדולה מאוד.

לאחר חג הסוכות בשנת התר"א (1842) ביקש מהראשון לציון להשתמש במספר אתרוגים שהיו ברשותו ומהם נטע את הפרדס הראשון בארץ. פרדס אתרוגים. לימים על פרדס זה תוקם שכונת מונטיפיורי בתל אביב.

הרב מרגוזה עמד לצידו של קרל נטר כשבא להקים את בית ספר החקלאי הראשון בארץ "מקווה ישראל" ומיפו שלח חקלאים שיעזרו בנטיעת העצים ובעלי מלאכה שיעזרו בבניית בית הספר. והיה מגיע לבקר ולעודד את קרל נטר ואת התלמידים.

גם ממיטת חוליו לאחר שנפל למשכב המשיך לקרוא לרכוש קרקעות וליישב את שאר חלקי הארץ ולצאת מגבולות יפו.

ביום י"ז באב תרל"ט (1879) והוא שבע מפעלים ופעולות. ליישוב הארץ ויפו נפטר הרב מרגוזה הפרדסן הראשון.

==

הפינה לעילוי נשמת סבי מורי שהיום לפני 15 שנה נפטר. סבא לאחר השואה למרות הפיתויים הרבים בחר אך ורק את א"י וביחד עם סבתא קמו מעפרות אושוויץ והפריחו את א"י.