מזה שנים רבות ישנם נסיונות להבין את פשר השיר "אנשי הגשם" של רחל שפירא. שפתייה של רחל שפירא חתומות, אך במהלך השנים האחרונות שפירא פיזרה רמזים מועטים ואף שללה את אחד הפירושים.
לראות עיניי, היא חשה שהגיע הזמן לחשוף את פירושו של שיר מרגש זה. עם זאת משום שהיא כבר אמרה בעבר שהיא תחשוף את התעלומה רק כאשר יהיה שלום עם הפלסטינאים, היא נותרת בעמדתה שהפירוש לא יגיע ממנה ונותנת רמזים בתקווה שמישהו יבין מה כוונת המשוררת.
השיר אנשי הגשם נכתב ע"י רחל שפירא, הולחן ע"י נחום היימן, עיבוד אריק רודיך. שיתוף הפעולה שלהם יצר קלסיקה. המוזר הוא שאפילו שהשיר איננו בהיר ונשמע בעייתי, עדיין הינו מרגש וממשיך להיות אהוב על רבים.
כמו אחרים, איני מתיימרת לדעת מה כוונת המשוררת. היחידה עם התשובה האמיתית היא רחל שפירא עצמה. בטור זה אנסה להצביע על פירושים שונים שאיני מסכימה איתם, היסטוריה, פוליטיקה, וכן – גם את הפירוש שלי. אכן הפירוש כואב, אבל מילות השיר מיטיבות לתאר כאב ועלבון גדול.
הרמזים של רחל שפירא הם: זה אינו גשם, אנשי הגשם אינם השב"כ, ו"אגלה על מה השיר כשיהיה שלום עם הפלסטינאים". כל פירוש שמצאתי יכל לפרש את חלקו של השיר, ועדיין – חלקים של השיר נותרו לא ברורים ולא התחברו אל הפרשנות שהוצעה.
הפירושים הכי מדוברים:
אנשי הגשם הינם אנשי השב"כ ומלכתם הינה מדינת ישראל. רחל שפירא פסלה פירוש זה.
אנשי הגשם קשורים לאוטיזם וכדומה בגלל הסרט "איש הגשם". השיר נכתב לפני מלחמת ששת הימים וזה היה זמן רב לפני הסרט, לכן סברה זו לא נכונה.
אנשי הגשם הינם הורים ומלכתם בת שלא מעריכה אותם.
חברה קדישא ומלכתם המדינה ואזרחיה.

עובדות היסטוריות חשובות להבנת השיר:
השיר נכתב לפני השיר "מה אברך". מה אברך נכתב אחרי מלחמת ששת הימים (1967).
רחל שפירא נולדה בקיבוץ שפיים בשנת 1945, כלומר הייתה בת 22 או צעירה יותר בזמן כתיבת השיר. רחל שפירא הייתה בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. היא זכתה לראות את קום המדינה בעינייה של בת קיבוץ וכן את החגיגיות שנמשכו למשך מספר שנים. לדעתי היא ראתה אפליה קשה בקיבוץ, היא כתבה על כך אך השתמשה במילים מסוימות להסתיר את הכוונה כדי לא לעורר עליה את חמתו של הקיבוץ. היא עשתה עבודה מצויינת משום שעד עצם היום הזה אף אחד לא פירש את כל השיר.
פיתרון תעלומת אנשי הגשם לשיטתי:
אנשי הגשם היו עובדי הפלחא בקיבוצים שהיו אחראים על ההשקייה ויתכן שאף על הזריעה שקדמה לפעולת ההשקייה.

המשמרת שלהם הייתה בלילה או לפנות בוקר שזה הזמן האידאילי להשקייה. הם לבשו מעילים כדי להתגונן מפני הממטרות או כל דרך אחרת בה נהגו להשקות את התוצרת החקלאית.
העובדים הללו נמשלו לתחתית היררכיית עובדי הקיבוצים בזמנים ההם. הם סבלו מאפליה וחוסר הערכה מחברי קיבוץ מסויימים. אחרים עבדו לאור יום, הצטלמו לחוברות של הקיבוץ, השתתפו בקטיף, בעבודה במטבח, גזברות וכדומה לפי היררכיה מסוימת. אתם כבר מבינים מי הייה בתחתית ההיררכיה ההיא. אנשי הגשם נאמנים למלכתם והיא כמובן אדמת ארץ ישראל.
מילים שמרמזות על כך:
מתכווצים– או מתכופפים או מתכווצים במעיליהם להתגונן ממיי ההשקייה.
להצניע– הם שקטים, עובדים בלילה כשכולם ישנים, חלק מרגישים בזויים ונחותים. לא מצלמים אותם ולא נותנים להם קרדיט כמו לאחרים בחקלאות.
טיפות גדולות– אלו הן טיפות ההשקייה. טיפות גשם או דמעות הן קטנות יותר.
כחול לילותיהם– יתכן שהאור בו השתמשו הייה עמום, חלש וכחלחל או שהמעילים היו כחולים.

עלבונם– הם לא נבחרו ללכת ללימודים גבוהים או לעסוק בדברים "חשובים" כמו לטפל בילדים, בכספי הקיבוץ, במטבח וכו'. הרגישו כמי שמתייחסים אליהם כאל נחותים באינטלגנציה.
מרוחקת– האדמה קרובה פיזית אבל אילו הנוטלים את הקרדיט הינם עובדי הקטיף.
מקבצים את חיוכייך בגניבה– חברי קיבוץ עדיין חוגגים את קום המדינה, אנשי הגשם רואים את החגיגות ושמחים על כך אך כואבים ומצרים על מצבם.
עוד לא אמרת להם מילה טובה– שכן הקציר לא היה מתאפשר ללא הלילות הארוכים של ההשקייה, גם להם מגיעה מילה טובה.
אהובייך יפקירוך והבגידה– נבואה שיום יבוא וענף החקלאות יאבד את חשיבותו ורבים ינטשו אותו אך אנשי הגשם יוותרו נאמנים למלכתם, אדמת ארץ ישראל ולעבודתם.
לחם צערך– החיטה אותה הם משקים.

עודך חוגגת– את עצמאות המדינה.
עוני ומחלה– בצורת וכן נגעים שהחקלאות נפגעת מהם.
לוקחים אותך לעבר מפתנם-הבוץ הדבק בנעליהם.
כלבייך ינבחו– הכוונה לכלבים אמיתיים, הבגידה תהייה גם בהם.
יאספוך אל מיטתם- הבוץ הדביק אם הם ישנים באוהל בשדות הפלחא.
פירורי אהבתם– אלה פירורי לחם מהחיטה או זרעים שהשתמשו בהם בחקלאות.
השאלה היחידה שעוד נותרה היא לאום אנשי הגשם, יהודים? ערבים? קומבינציה? לדעתי יש גם יהודים וגם ערבים ולכן אמרה רחל שפירא שתגלה את פשר השיר אחרי שיהייה שלום בין הפלסטינאים ליהודים.
יש לכם פירוש אחר? שתפו.
דליה אודהליה רוס – עוסקת בכתיבה בעברית ובאנגלית. תסריטאית, גננת ונהנית לבשל בזמנה הפנוי
מה דעתך בנושא?
14 תגובות
2 דיונים
גליה
זהו שיר על הנהנתנות הקפיטליסטית שיש לה מחיר. מחיר הבדידות. אנשי ההגשמה והצווארון הכחול מייצגים יחד, נאמנות וסבלנות, (לפעמים אובססיביים). כשהעולם הקפיטליסטי יתפכח, יתכן שיאשארו מערכי ההגשמה רק פרורים....
17:29 15.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מיכאל
מיטב השיר כזבו. והפרשנות שהוצעה מצוצה מהאצבע. פשוט בשיר יש כתיבה מסוג של זרם התודעה. וזאת כל הפרשנות ותו לא!
18:29 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ס
זה מה שהתכוונה רחל שפירא כשאמרה שתחשוף את המשמעות כשיהיה שלום עם הפלסטינים, כשלא תהיה יותר קדושה למלחמות וקרבות. כשיהיה אפשר לדבר על המחיר הקשה של האידיאולוגיה הלוחמנית של שליטה...
זה מה שהתכוונה רחל שפירא כשאמרה שתחשוף את המשמעות כשיהיה שלום עם הפלסטינים, כשלא תהיה יותר קדושה למלחמות וקרבות. כשיהיה אפשר לדבר על המחיר הקשה של האידיאולוגיה הלוחמנית של שליטה וריבונות בכל מחיר, גם במחיר של נפשות פצועות של חיילים צעירים. שמתכווצים במעיליהם, מתמודדים עם השדים של עצמם, אוהבים את המדינה בכל מחיר גם כשהיא לא סופרת אותם (כפי שפרשת איציק סעידיאן הוכיחה) והם נשארים עם עלבונם על חוסר היחס והטיפול, וזאת למרות שהם היו מוכנים למסור את נפשם בשביל המדינה. הם לוקחים את הקרבות, ההרוגים משני הצדדים שראו, הכניסות לבתים, הילדים הפצועים, אל מפתנם, אל הבית והסיוטים שלהם, כל יום. כשכל הפוליטיקאים הקיצוניים, יענו "אוהבי המדינה", ילכו לעשות לביתם ולהתעשר, "אהובייך יפקירוך", אנשי הגשם, הם אלו שבאמת ישארו שם להגן עליה ולאהוב אותה.
המשך 18:01 30.11.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אילון
למי שמכיר את הקיבוצים של פעם הפרוש ברור כשמש וממש לא מסתורי. רחל שפירא גדלה בקיבוץ בשנות החמישים כשילדים ישנו בנפרד מההורים בבתי ילדים. השיר נכתב כשהיתה צעירה בת 22 וברור שזה...
למי שמכיר את הקיבוצים של פעם הפרוש ברור כשמש וממש לא מסתורי. רחל שפירא גדלה בקיבוץ בשנות החמישים כשילדים ישנו בנפרד מההורים בבתי ילדים. השיר נכתב כשהיתה צעירה בת 22 וברור שזה שיר אוטוביוגרפי המוקדש כמחווה להורים שלה. באותם זמנים ההורים נפרדו מהילדים אחרי הצהריים והשאירו אותם לישון בבתי הילדים המשותפים לכל ילדי הקיבוץ. הורים רבים וגם ילדים התקשו לעיתים להתמודד עם המצב הזה וההורים היו מגיעים בלילה לראות את ילדיהם ובמידת הצורך לתמוך בהם. אנשי הגשם הם ההורים של המשוררת שהגיעו בלילות חורף גשומים לבקר אותה בבית הילדים אחרי שעת הפרידה ה"רשמית". דבר שנחשב בקיבוצים באותה תקופה לחולשה שלא תאמה לקשיחות הסוציאליסטית שהיתה מקובלת אז. ברור שהשורות הראשונות מתארות את הוריה שבאים בליל גשם אליה לבית הילדים כשהם משתדלים שאנשי הקיבוץ לא יבחינו בכך. "אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם הם כבר למדו איך להצניע את עצמם טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם טיפות גדולות זולגות על עלבונם". היות וגם לילדים זה נחשב מביך שההורים מגיעים בלילה, בשורות הבאות המשוררת מתארת את ההסתייגות שלה מהביקורים הליליים: "את מרוחקת ואינך רואה אותם הם מקבצים את חיוכייך בגנבה" ובהמשך היא מכה על חטא שהתעלמה מהם. "ומבטך עוד לא פגש במבטם עוד לא אמרת להם מילה טובה" ואז מנקודת מבט שלה עכשיו כשהיא כבר צעירה בת 22 "אודך חוגגת ואינך זקוקה להם. אנשי הגשם מביטים בך בחמלה. לו רק יכלו היו נותנים את חייהם. לשמור אותך מעוני או מחלה" וכל ההמשך מתאר את ההבנה שלה, עכשיו כשהיא בת 22, לגבי המסירות של הוריה וההבנה שהם אלה שיהיו שם בשבילה תמיד בלא תנאי. "אם אהובייך יפקירוך. אם תחניק אותך בגידה. אם לשלום כבר איש אותך לא יברך. אנשי הגשם יכתירוך למלכתם היחידה. ויחלקו איתך את לחם צערך". ... "כשאוהבייך ישכחו וכל כלבייך ינבחו אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם. והם ירימו את ראשך. ויאמצו את יאושך. לחממך בפרורי אהבתם" מסירות הורית הכל ברור כשמש, אין שום מיסתורין. מ.ש.ל
המשך 00:11 27.11.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
רן
בתגובה ל: אילון
אם זה על מסירות הורית ,מה שנשמע הגיוני מאוד, למה אמרה המשוררת שתספר את סיפור השיר אחרי שיהיה שלום עם הפלסטינים??
13:51 02.06.2025שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
נכון!!!!
בתגובה ל: אילון
שכנעת
23:14 12.09.2025שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ירבעם בן נבט
פרשנות לא לעניין כל קיבוצניק או מי שעבר בקיבוץ יודע היטב שנהפוך הוא: הפלחים (אנשי הפלחה) דווקא היו אלה שעמדו בגאון בראש שרשרת המזון בקיבוץ, ובמשך הרבה שנים הם היו...
פרשנות לא לעניין כל קיבוצניק או מי שעבר בקיבוץ יודע היטב שנהפוך הוא: הפלחים (אנשי הפלחה) דווקא היו אלה שעמדו בגאון בראש שרשרת המזון בקיבוץ, ובמשך הרבה שנים הם היו המודל לחיקוי אצל בני הקיבוץ הצעירים.
המשך 18:11 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
בועז אקסל
וואו. מדהים. ונראה הכי נכון והגיוני.
14:11 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ניר
פשרנות של כיתה ו' נראה קצת יותר עמוק
16:28 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מנש
אהבתי את פירושך. אם כי אנשי הפלחה אינם עוד בתחתית , אבל עדין יש מעמדות בקיבוציים המתיימרים לשוויוניות
16:17 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
צברית
אם רחל שפירא מחכה שיהיה שלום עם הפלשתינים כדי לגלות את ההסבר לשיר, היא יכולה לחכות עד סוף חייה, וגם אחריה יחכו עוד הרבה מאוד שנים.
16:00 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
שוקי ורדי
בני המשקים כמוני לדוגמה רואים צורך תמידי להביע את דעתם על אדם המנצל את האחרים לצרכיו האישיים. במיקרה של אנשי הגשם לדעתי הוא ניצול נכון של אנשים טובים בתחתית...
בני המשקים כמוני לדוגמה רואים צורך תמידי להביע את דעתם על אדם המנצל את האחרים לצרכיו האישיים. במיקרה של אנשי הגשם לדעתי הוא ניצול נכון של אנשים טובים בתחתית הסולם החברתי כמו שאני למשל, לצורך עבודות מודיעיניות של המוסד.! למה דווקא מוסד? רחל שפירא היא בת קיבוץ שפיים, שם כאמור התגורר ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל חסר הראל. הביקורת מופנית אל בחורה מסוימת הנמצאת העליתה של הביטחונית של מדינת ישראל.
המשך 20:00 13.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דליה אודהליה רוס
לשוקי, רבים טוענים שאנשי הגשם אכן הינם השב"כ או המוסד. עם זאת הם אינם מפרטים זאת דרך נקודת המבט של איש משק/קיבוץ. היטבת לתאר רקע היסטורי/חברתי נוסף שמאיר את עיניי. אכן איסר הראל (ישראל נתנוביץ הלפרין), הצטרף לפלוגת הקיבוץ המאוחד שהקימה את קיבוץ שפיים ואף התגורר בקיבוץ עד לעזיבת הקיבוץ לטובת הרצליה.איסר הייה ראש השב"כ הראשון וראש המוסד השני. רחל שפירא שללה אך ורק את הפירוש שאנשי הגשם הם אנשי השב"כ ועובדה זו הטרידה אותי. תגובתך עזרה לי להמשיך את המחקרון הקטן וייתכן שתהייה כתבת המשך. תודה! דליה אודהליה רוס.
05:39 14.04.2022שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר