מזה שנים רבות ישנם נסיונות להבין את פשר השיר "אנשי הגשם" של רחל שפירא. שפתייה של רחל שפירא חתומות, אך במהלך השנים האחרונות שפירא פיזרה רמזים מועטים ואף שללה את אחד הפירושים. 

לראות עיניי, היא חשה שהגיע הזמן לחשוף את פירושו של שיר מרגש זה. עם זאת משום שהיא כבר אמרה בעבר שהיא תחשוף את התעלומה רק כאשר יהיה שלום עם הפלסטינאים, היא נותרת בעמדתה שהפירוש לא יגיע ממנה ונותנת רמזים בתקווה שמישהו יבין מה כוונת המשוררת.

השיר אנשי הגשם נכתב ע"י רחל שפירא, הולחן ע"י נחום היימן, עיבוד אריק רודיך. שיתוף הפעולה שלהם יצר קלסיקה. המוזר הוא שאפילו שהשיר איננו בהיר ונשמע בעייתי, עדיין הינו מרגש וממשיך להיות אהוב על רבים.

כמו אחרים, איני מתיימרת לדעת מה כוונת המשוררת. היחידה עם התשובה האמיתית היא רחל שפירא עצמה. בטור זה אנסה להצביע על פירושים שונים שאיני מסכימה איתם, היסטוריה, פוליטיקה, וכן – גם את הפירוש שלי. אכן הפירוש כואב, אבל מילות השיר מיטיבות לתאר כאב ועלבון גדול.

הרמזים של רחל שפירא הם: זה אינו גשם, אנשי הגשם אינם השב"כ, ו"אגלה על מה השיר כשיהיה שלום עם הפלסטינאים". כל פירוש שמצאתי יכל לפרש את חלקו של השיר, ועדיין – חלקים של השיר נותרו לא ברורים ולא התחברו אל הפרשנות שהוצעה.

הפירושים הכי מדוברים:

אנשי הגשם הינם אנשי השב"כ ומלכתם הינה מדינת ישראל. רחל שפירא פסלה פירוש זה.

אנשי הגשם קשורים לאוטיזם וכדומה בגלל הסרט "איש הגשם". השיר נכתב לפני מלחמת ששת הימים וזה היה זמן רב לפני הסרט, לכן סברה זו לא נכונה.

אנשי הגשם הינם הורים ומלכתם בת שלא מעריכה אותם.

חברה קדישא ומלכתם המדינה ואזרחיה.

אנשי חברה קדישא (צילום: חיים גולדברג\ סרוגים)

עובדות היסטוריות חשובות להבנת השיר:

השיר נכתב לפני השיר "מה אברך". מה אברך נכתב אחרי מלחמת ששת הימים (1967). 

רחל שפירא נולדה בקיבוץ שפיים בשנת 1945, כלומר הייתה בת 22 או צעירה יותר בזמן כתיבת השיר. רחל שפירא הייתה בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. היא זכתה לראות את קום המדינה בעינייה של בת קיבוץ וכן את החגיגיות שנמשכו למשך מספר שנים. לדעתי היא ראתה אפליה קשה בקיבוץ, היא כתבה על כך אך השתמשה במילים מסוימות להסתיר את הכוונה כדי לא לעורר עליה את חמתו של הקיבוץ. היא עשתה עבודה מצויינת משום שעד עצם היום הזה אף אחד לא פירש את כל השיר.

פיתרון תעלומת אנשי הגשם לשיטתי:

אנשי הגשם היו עובדי הפלחא בקיבוצים שהיו אחראים על ההשקייה ויתכן שאף על הזריעה שקדמה לפעולת ההשקייה.

קיבוץ שפיים (צילום: משה שי\ פלאש90)

המשמרת שלהם הייתה בלילה או לפנות בוקר שזה הזמן האידאילי להשקייה. הם לבשו מעילים כדי להתגונן מפני הממטרות או כל דרך אחרת בה נהגו להשקות את התוצרת החקלאית.

העובדים הללו נמשלו לתחתית היררכיית עובדי הקיבוצים בזמנים ההם. הם סבלו מאפליה וחוסר הערכה מחברי קיבוץ מסויימים. אחרים עבדו לאור יום, הצטלמו לחוברות של הקיבוץ, השתתפו בקטיף, בעבודה במטבח, גזברות וכדומה לפי היררכיה מסוימת. אתם כבר מבינים מי הייה בתחתית ההיררכיה ההיא. אנשי הגשם נאמנים למלכתם והיא כמובן אדמת ארץ ישראל.

מילים שמרמזות על כך:

מתכווצים– או מתכופפים או מתכווצים במעיליהם להתגונן ממיי ההשקייה.

להצניע– הם שקטים, עובדים בלילה כשכולם ישנים, חלק מרגישים בזויים ונחותים. לא מצלמים אותם ולא נותנים להם קרדיט כמו לאחרים בחקלאות.

טיפות גדולות– אלו הן טיפות ההשקייה. טיפות גשם או דמעות הן קטנות יותר.

כחול לילותיהם– יתכן שהאור בו השתמשו הייה עמום, חלש וכחלחל או שהמעילים היו כחולים.

(צילום: יוסי אלוני\ פלאש90)

עלבונם– הם לא נבחרו ללכת ללימודים גבוהים או לעסוק בדברים "חשובים" כמו לטפל בילדים, בכספי הקיבוץ, במטבח וכו'. הרגישו כמי שמתייחסים אליהם כאל נחותים באינטלגנציה.

מרוחקת– האדמה קרובה פיזית אבל אילו הנוטלים את הקרדיט הינם עובדי הקטיף.

מקבצים את חיוכייך בגניבה– חברי קיבוץ עדיין חוגגים את קום המדינה, אנשי הגשם רואים את החגיגות ושמחים על כך אך כואבים ומצרים על מצבם.

עוד לא אמרת להם מילה טובה– שכן הקציר לא היה מתאפשר ללא הלילות הארוכים של ההשקייה, גם להם מגיעה מילה טובה.

אהובייך יפקירוך והבגידה– נבואה שיום יבוא וענף החקלאות יאבד את חשיבותו ורבים ינטשו אותו אך אנשי הגשם יוותרו נאמנים למלכתם, אדמת ארץ ישראל ולעבודתם.

לחם צערך– החיטה אותה הם משקים.

(צילום: אדי ישראל\ פלאש90)

עודך חוגגת– את עצמאות המדינה.

עוני ומחלה– בצורת וכן נגעים שהחקלאות נפגעת מהם.

לוקחים אותך לעבר מפתנם-הבוץ הדבק בנעליהם.

כלבייך ינבחו– הכוונה לכלבים אמיתיים, הבגידה תהייה גם בהם.

יאספוך אל מיטתם- הבוץ הדביק אם הם ישנים באוהל בשדות הפלחא.

פירורי אהבתם– אלה פירורי לחם מהחיטה או זרעים שהשתמשו בהם בחקלאות.

השאלה היחידה שעוד נותרה היא לאום אנשי הגשם, יהודים? ערבים? קומבינציה? לדעתי יש גם יהודים וגם ערבים ולכן אמרה רחל שפירא שתגלה את פשר השיר אחרי שיהייה שלום בין הפלסטינאים ליהודים.

יש לכם פירוש אחר? שתפו.

 

 

דליה אודהליה רוס – עוסקת בכתיבה בעברית ובאנגלית. תסריטאית, גננת ונהנית לבשל בזמנה הפנוי