נראה כמו מג'הול ויש לו טעם של דבש: פרי של עץ תמר קדום בעל יכולות סגולה שנכחד לפני כ-2,000 שנה שוחזר בערבה על ידי ד"ר איליין סולווי, מנהלת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה וד"ר שרה סלון, מנהלת מרכז המחקר לרפואה טבעית על שם בוריק בבית חולים הדסה.

שחזור הפרי הקדום נחשב לתגלית מדעית בינלאומית פורצת דרך. בתום טקס חגיגי שהתקיים במתחם העצים שמחוץ למכון הערבה ללימודי הסביבה בקיבוץ קטורה, זכו חלק מבאי הטקס לטעום מהפרי, אשר לדבריהם "נראה כמו תמר המג'הול המוכר והאהוב, אך הטעם מזכיר ממש דבש."

הגרעינים התגלו במערות קומראן

מקורם של עצי התמר, המכונים אדם, בועז, חנה, יונה, יהודית ואוריאל, הוא במקבץ של 32 זרעים שנתגלו במהלך השנים 1963-1991 במערות קומראן שליד ים המלח ובמסגרת החפירות שקיים יגאל ידין באזור, וגילם המוערך הוא 1,800-2,400 שנה.

בשנת 2005 הנביטו החוקרות סולווי וסלון לראשונה זרע תמר קדום שנתגלה בחפירות מצדה, וקראו לעץ הזכרי שהתפתח ממנו, "מתושלח" – על-שם האיש הזקן ביותר בתנ"ך. בהמשך הן גם  הצליחו להנביט ולגדל עבורו בנות לויה נקביות, מניבות פרי. לפרי הקדום תהילה של יכולות ריפוי מיוחדות, כך על-פי אגדות ועדויות היסטוריות. בשנה שעברה הניבה 'חנה' פרי: סנסן (אשכול) עם 49 פירות.

לדברי ד"ר סולווי, המחקר נועד להתחקות אחר מקורותיהן של אוכלוסיות עץ התמר הקדום ולאמת את יכולות ההישרדות ואריכות הימים של הזרעים, ומאפשר להסיק על טכניקות חקלאיות קדומות שהשביחו את הפרי הייחודי – שיש להן רלוונטיות גם לגידול תמרים מודרני. המחקר מגלה שהמקור הגנטי לעצים הוא מחצי האי ערב וצפון אפריקה, והחוקרות משערות שהכלאות ליצירת זן יהודה נעשו בארץ ישראל הקדומה.

נרגשים להחיות זן קדום של תמרים

"זה מאוד מרגש לטעום את התמרים ולראות כמות כה גדולה ומשמעותית של פירות מכיוון שלא היו לנו ערובות שנקבל עץ נקבי מניב-פרי. לכן זה נראה כמו נס בכמה רמות – זרעים מחפירות ארכיאולוגיות שנבטו בצלחה, וכנגד כל הסיכויים, נבטו ביניהם גם עצים נקביים. אנחנו נרגשים להחיות זן קדום של תמרים", אמרה ד"ר סולווי.

טארק ואיליין טועמים (צילום מרקוס שונהולוץ)
צילום: מרקוס שונהולוץ

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מברכים שהחיינו על התמרים (מרקוס שונהולוץ)

מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מוסד אקדמי מוביל בתחומו ללימודי סביבה ולפיתוח מנהיגות סביבתית אזורית חוצת גבולות. המכון שוכן בקיבוץ קטורה שבערבה ולומדים בו מדי שנה סטודנטים ישראלים, פלסטינים וירדנים, יחד עם סטודנטים מכל רחבי העולם. המכון הוקם בשנת 1996 והוא עוסק מאז בתכניות לימודים ובמחקרים אקדמיים פורצי דרך בנושאי הסביבה השונים, תוך מתן דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה.