היריקה על שטרן מבדילה בין אלו הרואים בערכי המערב אבן יסוד לתרבות הישראלית לבין אלו הרואים בה נטע זר. כמובן שלא כל מי שרואה בתרבות המערב נטע זר הולך ויורק, אך היא מדגישה את ההבדלים ואת הכעס בין קטבים שיכול להביא למעשה אלימות בקצוות. וגם כאן הכללה ככול הכללה היא גסה, לא הוגנת ומצרפת דעות ואנשים רבים תחת אותה קטגוריה.

אלה הרואים בערכי המערב אבן יסוד, לאו דווקא מתנכרים ליהדות, אלה מפרשים אותה ברוח הליברלית העכשווית. הם מנסים ליישב את הדת עם הדמוקרטיה, ההומניזם וההשכלה. ישנם גם אלה הרואים בדת כגורם מפריע ומעקב לתרבות המערב ולערכיה להשתלב.

תומכי הבית היהודי, ולחילופין אותם שלא מאמינים במתווה לבני למו"מ, או מתנגדים לשחרור מחבלים, נעים על רצף ארוך בין אלה הלוקחים את תרבות המערב בשתי ידיים, אלה הלוקחים אותה בערבון מוגבל וכןב אלה הרואים בה אויב מר. והאתגר של הבית היהודי הוא להשאיר את כולם בתוך אותו בית.

השבוע ניסו לעשות סלט בין היריקה על שטרן בשל היותו "מעיז" לצאת נגד תלמיד חכם, לבין האמירה שאין לשחרר מחבלים. היריקה על שטרן נובעת מקיצוני מבין אותם הרואים בתרבות המערב כנטע זר. כאשר מישהו שאמור לייצג את הדת לכאורה פועל נגד רבנים זה מרתיח אותם יותר. קבוצה זו לא רואה בערכי הדמוקרטיה משהו מחייב יתר על המידה. יתרה מזאת כאשר מישהו בא מבפנים יש לו יכולת לגעת דווקא בנקודות הכואבות ביותר. ולבסוף בא איזה אידיוט ומתרגם את התסכול ליריקה.

מנגד שחרור המחבלים הוא ויכוח פנים דמוקרטי, אפילו מערבי. זהו דבר שאמור לצמרר מוסרית את כולם. זה שרק משפחות שכולות ופעילי ימין יצאו להפגין מראה על הזילות של העניין. פעם זה היה טאבו שלא משחררים מחבלים, אחר כך רק תמורה לחטופים והיום כבר נכנסנו ללופ שלמען הזכות למשא ומתן אפשר לשחרר רוצחים. ומראה חגיגות האסירים שיורדים באוטובוסים שסימן "וי" על ידיהם נראה לנו כדבר שגרתי, כפריחת החצבים ונדידת הציפורים בכל סתיו. אבל כשאין טיעון טוב ויכולת להסביר מדוע שוחררו מחבלים, שופכים שוב את סל האשמות על הסתה על הרצפה בלי לקחת בחשבון את הקרע, הכעסים והשדים שיצאו החוצה.

מהי צביעות?

כמעט כולם תקפו את הבית היהודי ככלל ואת אורי אריאל בפרט שזו צביעות להפגין מול ממשלה בה מכהנים, על כך ענה יריב לוין יפה, "זו לא צביעות כי אני יודע שאורי אריאל כואב זאת מליבו והצביע כך גם בממשלה. צביעות בעיניי זה שאתה לא מאמין בזה אבל עושה זאת רק משיקולים פוליטיים".

רפובליקת בננות

לפי כל עניין הפשרת הבנייה מעבר לקו הירוק תמורת שחרור מחבלים, אני מבין שג'ון קרי הוא זה שקובע את המדיניות. זה טוב ויפה רק לא זכור לי שהיה פתק עם שמו כשהגעתי לקלפי

ברית בין הבתרים

בנט ולפיד חידשו את בריתם הקרויה ברית האחים. מנגד דרעי וישי כרתו את ברית הבנים, בניו של מרן כמובן. כאן זו ברית בין שני כוחות פוליטיים שונים וכאן זו ברית בתוך הבית. מעניין להשוות בניהם, ברית האחים, היא ברית בין דתיים לאומיים לבין חילונים מצביעי מרכז, יש להם הרבה ערכים משותפים ומנגד גם המון מחלוקות. זו ברית שהחלה בכוח פוליטי בכדי להיכנס לממשלה וכבר נתגלעו בה הרבה שסעים, עכשיו הם מהדקים אותה כדי להתכונן לבאות. כנגד ברית האחים, נרקמת ברית המחברת בין השסעים בש"ס. זו ברית לצורך שמירת האימפריה של ש"ס לאחר שאביה מולידה הלך לעולמו. אלו בעצם בריתות מקוטבות שנוצרות אחת מול השנייה. אי אפשר להתעלם שבתוך הבית היהודי ישנה קבוצה המנסה למשוך לכיוון החרדים ומצד שני קבוצה הרואה דווקא בחילונים ממרכז המפה הפוליטית בני ברית. ככה זה כשנמצאים באמצע.

כולם מתכוננים לחורף. כורתים בריתות כדי להתכנס פנימה, מקווים שהקור והגשמים רק יחזקו את הלכידות הפנימית לקראת מושב חורף סוער. ואולי אפשר לכנות זאת הכן סיעתך לחורף.

צוהר תעשה לך

החוק המכונה חוק צוהר, יצא לדרך עליו חתום דווקא איתן כבל מהעבודה. החוק מאפשר פתיחת אזורי רישום לנישואין ובכך להנגיש את השירותים בצורה טובה יותר. עד שהחוק יצא לפועל כבר חוק ברית הזוגיות מובא לשולחן הכנסת בדחיפתה של יש עתיד. אז אמנם תהיה לנו תחרות בין רבני כל אזור, אך גם הנישואין האזרחיים יכנסו חזק לשוק שנישואין. וכמו שקבע כבר הוגה הדעות אדמונד ברק, כשהמצב קופא ואין שינוי בצורת רפורמות מלמעלה על אף שינוי המציאות בכל פרמטר, אין להתפלא שהדבר יוצר תסיסה למטה וזורקים הכל הצידה בצורה מתריסה שפוגעת בכל. מהפכות קורות כשהממסד קופא על שמריו ואינו שועה לשוועת הרחוב. והלכה כשמה כן היא, הולכת עם המציאות, ולכן דרושים רבנים אמיצים.

ואולי הסוסים כבר יצאו מהאורווה והנה לנו גם חוק הגיור הבא בתור.

והן זה אף זה, מי שלא ייתן ידו לשינוי מושכל בהליך המינויים בבית המשפט העליון וייתן לציבור רחב להרגיש שזו חונטה סגורה. לא יסכים לבחון אף פרוצדורה לבחינת יחסי הכוחות של הרשות השופטת המחוקקת והמבצעת, שלא יתפלא אם יגיעו הצעות שרומסות את הכל.

אפריקה ישראל ישיר

אתמול היה טקס ממלכתי לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים וגם נחגג גם חג הסיגד.

אז הנה הקשר בניהם, במלחמת יום הכיפורים לראשונה כוחות ישראלים דרכו על אדמת אפריקה. מאז אפריקה לא כל כך סלחה לנו. עיינו אידי אמין דה דה ודומיו. ישראל נתפסה כקולוניאליסטית והחברה האפריקאית היחידה שנותרה לה היא נעבך משטר האפרטהיד בדרום אפריקה. יבשת אפריקה החרימה את ישראל.

וזה חבל כי לאתוס השחרור של השחורים ולציונות יש המון מן המשותף. לא סתם ציון היא אפריקה ראסטה- פארים יקרים. חיילים אפריקאים שגויסו לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה קיבלו רעיונות לאומיים ממפגשים עם חיילי בריגדה ציונים מפלסטיין. היילה סילאסי הגואל השחור מאתיופיה- ראס טאפרי מקונן, קיים קשרים עם ציון.

אתוס "שלח את עמי"- עם התבססות הנצרות באפריקה ובקהילות השחורים הגולים נטע תקווה לשחרור האדם השחור והיהודי השב לארצו הפיך תקווה וחיים אצל הוגים שחורים ברחבי העולם.

בארה"ב החלה "ציונות שחורה", ששאבה עידוד מהתנועה הציונית לשוב אל ארץ קודשינו- אפריקה

אבל הציונות העדיפה להתנכר לשורשיה ולהיות הכי מערבית שהיא יכולה להיות, יחד עם טעויות דיפלומטיות קשות והתנכרות לשורשים המשיחיים של הגאולה שהיא טומנת בחובה.

עכשיו תחברו לבד את אובמה, הנשיא השחור הראשון של הגולים האפריקאים בארה"ב, ויחסי ישראל, פליטים שמתדפקים על הדלת מסודן, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות חג הסיגד שבמקומות מסוימים נהפך לחג הרגאי. היהודים יוצאי אתיופיה הם חלק מעם ישראל, אך תחושות קשות של קיפוח של הדור הצעיר מקרב אותם לאתוס השחור המדוכא שבא לידי ביטוי בתרבות אפרו-אמריקנית שפעמים קרובה יותר למוזיקה מבית. יש לנו המון מה ללמוד מהתרבות של יהודי אתיופיה ולצאת קצת מהגאווה המערבית שלנו. וכן גם ברמה התרבותית דיפלומטית לשקם את היחסים עם היבשת השחורה.

רק תחשבו מה היה קורה לו לבן גוריון היו ראסטות?

וללא קשר לפוליטיקה

כשעוברת לידי ניידת של משטרת התנועה אני נדרך בכיסא הנהג. "רק שלא יעצרו אותי על משהו, הם כבר ימצאו על מה", עוברת בראשי מחשבה. השבוע נהגתי ממש בסדר, אפילו יותר מזה ליד ניידת משטרה. כשנעצרנו זה ליד זה ברמזור היה בא לי שהם יפתחו את החלון ויגידו "בואנה אתה נוהג נהדר!" מה קרה לא יכולים לפרגן קצת?

שאלת השבוע:

אני לא מבין איך זה תמיד כשחוזרים מהמוסך ומשאירים אצלו המון כסף, באופן מסתורי מגלים בעיה אחרת באוטו?

שבת שלום