מה יש בספרות מתח שמושך אותנו (חלקנו לפחות) לקרוא אותה? בשבילי זהו האתגר לפענח את התעלומה לפני שהסופר יעשה זאת בשבילי. מעין משחק מוחות עם מה שהסופר מחליט לגלות לי, לרמוז לי ובין מה שאני קורא בין השורות, ומה שאני מביא מה-"ניסיון" שלי מכל ספרי המתח שכבר קראתי.

עם התחושה הזו ניגשתי לספר 'הבתולות' מאת אלכס מיכאלידס. הספר מספר על חקירת מספר מקרי רצח שכולם מתרחשים בקמפוס המפורסם קיימברידג' שבאנגליה. החוקרת שאותה אנחנו מלווים היא מריאנה, מטפלת קבוצתית שנקלעת לסיטואציה בגלל אחייניתה זואי שלומדת שם ומכירה את קורבנות הרצח.

(צילום: שאטרסטוק)

מתוך תחושת אחריות מריאנה מתחילה לחקור במקביל, ואולי גם קצת במקום המשטרה המקומית, דבר שיוצר לא מעט בעיות. החקירה הזו מטלטלת בין אירועים, מפגשים, שיחות עם מגוון גדול של אנשים בקמפוס שכל אחד שופך אור ומוסיף ידע על המתרחש, ומריאנה מתקדמת ולעיתים נסוגה בחקירה שלה.

את הסיפור בהווה מלווה סיפור מהעבר והוא סיפור מותו של בן זוגה של מריאנה. סיפור על אהבה גדולה שהסתיימה בפתאומיות ומריאנה עדיין לא התגברה עליו ולכן הוא נוכח מאוד בכל יום ובכל דף לאורך העלילה. סיפור העבר הזה מוסיף מימד חשוב של התמודדות עם משבר ושאלת השאלות – איך ממשיכים את החיים?

(באדיבות: פן הוצאה לאור)

מריאנה אינה חוקרת מנוסה ואין זה תפקידה, והחקירה שלה הופכת להיות גם החקירה שלנו, כי גם אנחנו לא חוקרים מנוסים אלא רק אנשים מן היישוב. יחד איתה גם אנחנו מנסים לפענח, חושדים ואוהדים את הדמויות אותן אנחנו פוגשים בספר, כל זה מאוד מוסיף לחוויה הקריאה.

התיאורים הציוריים של הקמפוס המיתולוגי בקיימברידג' גורמים להתרחשות כולה לקבל מימד הרבה יותר חי ומוחשי תוך כדי הקריאה. זה ספר שמאוד זורם בקריאה שלו והפרטים מתבררים בצורה שקולה וטובה, זו בעיני גם נקודת החולשה של הספר. האתגר בפיענוח העלילה הוא לא מורכב מדי ומי שכבר קרא כמה ספרי מתח ומבין את הז'אנר יפתור את התעלומה לפני שהסופר יגלה לו, ועדיין ממליץ לכם לקרוא כדי להיכנס לאווירה וכדי להיות, ולו לזמן מסוים, במציאות אחרת.

הבתולות מאת אלכס מיכאלידס, 352 עמ', בהוצאת פן ו-ידיעות ספרים.