שי צברי סיפר כי כתב את השיר בשנות העשרים לחייו אך הניח אותו בצד, לפני שנה הוא נפגש עם איתמר ציגלר לעבוד על שירים לאלבום החדש. איתמר ניגן מנגינה מרוקאית שהוא כתב שישר זרקה את אותו לשיר על ה"מכור" ההוא. כמה דקות לאחר מכן הייתה סקיצה מוקלטת בטלפון שחיברה בין שני השירים, המכור לאהבה מצא לעצמו בית אוהב, והתוצאה לפניכם:

שי כתב הסבר על השיר החדש: "כשהייתי ילד, אמא שלי לימדה אותי שיש אנשים שהם רעבים. היא אמרה שבתימנית קוראים לזה "ג'אווע". היא לימדה אותי שהם רעבים לא לאכול, אלא למשהו עמוק שלא נותן להם מנוח – תשומת לב, הכרה או אהבה.

מתישהו בסוף שנות העשרים שלי הייתי במשבר עמוק – לא היה לי בית, לא למדתי שום דבר, לא הייתה לי עבודה וכל מערכת זוגית שניסיתי להיות בה לא הצליחה. אני זוכר את עצמי יושב במרפסת של ההורים שלי חרד ומתפלל לקצת שקט.

בחוץ התפוצצו אוטובוסים והמוח שלי לא נתן לי מנוח. באיזה שהוא רגע לקחתי את הגיטרה והתחלתי לכתוב שירים, רובם בוסריים מאוד, אבל בכולם ניסיתי לנחם את עצמי. באחד הימים האלה, כתבתי מין אגדה כזו על בחור מהסוג של הרעבים שמכור לאהבה, שבסופה הוא מגלה שאהובתו נמצאת ממש מתחת לאף שלו. קצת פחות משנה אחרי מי שהייתה ידידה שלי הפכה להיות בת זוגי ולאחר מכן אם ילדיי".

מילים:

"תגיד מכור לאהבה מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תמצא את המכורה שלך?

על ההרים טיפסתי
במערות חיפשתי
וגם פרחים קטפתי
אותה לא מצאתי
ימים רבים חציתי
ונהרות בכיתי
כוס תרעלים שתיתי
ואוי מה לי עשיתי

תגיד מכור לאהבה, מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תמצא את המכורה שלך?
תגיד מכור לאהבה, מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תדע, מתי תבוא תקווה?

די, כבר בכיתי ים
כבר נשבר הלב של העולם
כי בלעדיה אני חי – חי ולא קיים

מהדרום עליתי
ובצפון גיליתי ראיתי איך הבלתי אפשרי יכול לקרות
וכשכמעט תפסתי מול מבטה היססתי
ושוב היא נעלמה לישוב היא נעלמה לי

תגיד מכור לאהבה, מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תמצא את המכורה שלך?
תגיד מכור לאהבה, מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תדע, מתי תבוא תקווה?

די, כבר בכיתי ים
כבר נשבר הלב של העולם
כי בלעדיה אני חי – חי ולא קיים
כי בלעדיה אני הולך
הולך ונעלם

תגיד מכור לאהבה מכור לאהבה
מתי, מתי, מתי תדע, מתי, מתי תדע
מול חלונך עומדת נערה בודדת והיא אותך אוהבת
כן היא אותך אוהבת"

מילים: נעם רותם ושי צברי
לחן: איתמר ציגלר ושי צברי