שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא הסביר את מאחורי הקלעים סביב פסיקת בג"צ שדחתה את ההתנגדות מול תכנית ההתנתקות, ואמר כי "היה מדובר באקט פוליטי שהיה מקובל על רוב חלקי הציבור".

https://soundcloud.com/kan-bet/yt3ogedng4nl

"לפעמים חקיקה יכולה להיות שרירותית ופוגעת בזכויות אדם", הגן מצא על ביטול חוקים על ידי בג"ץ. אל מול זה עומת עם הטענה נגד תכנית ההתנתקות שפגעה בעשרות מיעוטים. ונשאל איזו הגנה הייתה שם על זכויות אדם, לאחר שפונו עשרות אלפים מבתיהם בלי שעשו שום דבר רע?

בראיון לכאן רשת ב', השיב מצא כי "רב חלקי הציבור תמך בתכנית ההתנקות וציפו שיביא להסדר עם הפלסטינים". לדבריו, "מדובר היה במהלך פוליטי מובהק שהמדינה הציגה בפני בית המשפט העליון פרוגרמה: אנחנו נפנה את תושבי עזה ויהיה הסדר עם הפלסטינים. יש מעטים שלא יודו שפינוי חד צדדי מגוש קטיף ולא במסגרת הסכם בינלאומי הייתה טעות".

כשנשאל האם הפיסקה הייתה גם היא שונה בדיעבד, ענה מצא שהיא הייתה "נכונה בשעתה".

בית המשפט שלנו מרוסן מאוד

על פסקת ההתגברות שתביא לחוק עוקף בג"ץ, אמר מצא כי "בית המשפט שלנו מרוסן מאוד. ההתערבות שלו בחקיקה של הכנסת היא לא שיטפון, להיפך יש עצירת גשמים. אם רוצים להגיע להסכמה עם סעיף התגברות, הוא צריך להיות בתנאים ברורים.

כשלטענתו, בהצעות חוק שעומדות על הפרק אין שום מגבלה של הכוח של הכנסת לבטל פסיקה של בית המשפט העליון. "צריך להיות איזה שהוא קריטריון ולא רק בגלל שבית המשפט פסק כך", דברי מצא.

מנסים לא לפגוע בסמכויות של הכנסת

לדבריו, "שבית המשפט העליון מגיע בהנמקה שלו לכך שמעשה חקיקה מסוים טעון ביטול, תיקון או התערבות, הם מחפשים דרכים אלטרנטיבות כדי לא לפגוע בסמכויות של הכנסת".