ביקורת סרטים: בחזרה מטאויצי • שורד מי שממשיך ללכת בכל מחיר

ספר ישראלי רב מכר הופך לסרט הוליוודי מצוין ומביא למסך את סיפורו המדהים של יוסי, צעיר ישראלי שיצא לטיול הגדול אחרי הצבא ומצא את עצמו אבוד בתוך ג'ונגל ענק ואינסופי

22.03.18 11:11  ו' בניסן תשעח
'בחזרה מטאויצי'• כשספר ישראלי הפך לסרט הוליוודי מצוין
  (צילום: יחצ)

ביקורת סרטים: בחזרה מטאויצי

אי שם בימי התיכון הסתובב אצלנו בין החברים הספר 'בחזרה מטאויצ'י' שהפך לספר חובה, לפחות כמו 'פרקי יומן' של מאיר הר-ציון. כדי להיות בעניינים, קראתי אותו גם אני.

זוכר שנהניתי ממנו. שנים עברו. כל מה שנשאר לי בזיכרון מהספר זה צעיר ששורד ימים מטורפים בג'ונגל ונמלים מפחידות. אפילו לא ידעתי מה היה תפקידן של הנמלים המפחידות בעלילה. אך תחושת הזעזוע נחקקה מתחת לעור ונזכרתי בה שפגשתי, הפעם על המסך, את הצעיר הזה. את הג'ונגל ההוא. וכן, את הנמלים המפחידות ההן.

בחזרה מטאויצי

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

בשנות השמונים יצא יוסי גינסברג (אותו משחק נהדר דניאל רדקליף המוכר לנו היטב מסדרת סרטי הארי פוטר), צעיר תושב רמת גן, לטייל בחלקיה הקסומים והפראיים של אמריקה הדרומית. הוא חובר לשני צעירים, אחד משוויץ ואחד אמריקאי והשלושה נהיים חברים טובים. בשלב מסוים הם פוגשים את קאל, תייר תמהוני שמכיר היטב את היערות הענקיים של בוליביה ומציע להם טיול הרפתקני בג'ונגל בעקבות שבטים אינדיאניים אבודים.



הטיול מתחיל כהרפתקה מגניבה והולך ומסתבך עד שבנסיבות כאלה ואחרות יוסי מוצא את עצמו לבד בתוך הג'ונגל הענקי מנסה לפלס את דרכו חזרה לציוויליזציה ועושה מאמצים לשרוד בתוך הטבע הפראי שעוטף אותו.

אחרי שחזר יוסי מבוליביה הוא הפך את החוויה הקשה ההיא לספר שנהיה רב מכר וכעת, גם סרט הוליוודי. יש משהו מרגש בכך שספר ישראלי זוכה להפקה הוליוודית.

מפיקת הסרט, דנה לוסטינג, היא אמנם ישראלית, אך שאר צוות ההפקה וכמובן השחקנים, אינם ישראליים. הנגיעה ההוליוודית באה לידי ביטוי, ראשית כל, בצורות הצילום, בנופים ובמוסיקה.

הסרט מלווה בנופים מרהיבים וצילומי גובה ורוחב שמעבירים, לאורך כל הסרט, את תחושת הגודל של הטבע בכלל ושל הג'ונגלים של בוליביה, בפרט.

חוויית המרחב, שמושכת את יוסי, גיבור הסרט, מושכת גם אותנו הצופים. אנחנו כמעט מריחים אותה דרך כל הירוק ודרך פס הקול המשובח שמרחיב את הפראיות והקסם עוד יותר. זה חשוב, משום שאנחנו צריכים להבין את יוסי. להבין מה משך אותו להרפתקה המפוקפקת הזו בלב הג'ונגל וככה, אנחנו נמשכים אל הטבע יחד אתו. ובאותה מידה, אנחנו חשים את הטבע סוגר עלינו, בדיוק כמוהו.

יש משהו צורם בכך שהסרט מדובר כמעט כולו באנגלית. אין עברית בסרט למרות שיוסי הוא ישראלי. אפילו בסצנות הפלאשבק של יוסי עם הוריו או סבו, השפה היא אנגלית. עם מבטא ישראלי.

בהפקות עבר כך היה נהוג (כמו ב'רשימת שינדלר' שם כולם מדברים אנגלית ולא יידיש או גרמנית או פולנית) אך כיום בהפקות הוליוודיות נצמדים לשפת המקור. מוזר שכאן לא. זה לא הורס את הסרט, אך פוגע מעט באמינות המשחק.

נקודה מורכבת נוספת, שקשורה בסרטי מסע כאלה בכלל, זה מבנה העלילה. ברור לנו כצופים שיוסי יחזור בשלום מהג'ונגל ולכן המיקוד הוא על מה יקרה לו עד שיינצל. אבל האמת שלא יקרה לו הרבה. הוא ישרוד. במאמצים רבים הוא ישרוד. אך בהישרדות כשלעצמה אין מספיק דרמה.

אין לו אויבים ספציפיים להיאבק בהם או שעון חול שהולך ואוזל. המאבק הוא מול הטבע על כל הכלול בו ומול הייאוש. והייאוש הוא בעיקר התרחשות פנימית שקשה להביא אותה למסך. אולי לכן טוב שההפקה היא הוליוודית. כזו היודעת לרגש אותנו עד דמעות גם כשעל המסך לא קרה דבר.

ובכל זאת, סיפור הסרט מרגש. עצם ההישרדות של יוסי והחברות העמוקה שנוצרה בינו לבין חבריו ומעל הכל, המאבק שלו עם עצמו להמשיך וללכת וללכת וללכת, היא יפה ויכולה לגעת בכל אחד.

לא צריך להיאבד בתוך ג'ונגל כדי לחוש, לעיתים, שהלכנו לאיבוד וכל שעלינו לעשות כדי להימצא מחדש, זה להמשיך ללכת.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
"אין לו שעון חול שאוזל"?
הרב פיינשמעקער | 22-03-2018 11:40
כמה זמן לדעתך יכול לשרוד אדם בג'ונגל? החיים שלו אוזלים....
2
הסרט הזה ממש לא צנוע -יש שם חזה של אישה חשוף
יוסף | 20-04-2018 10:56
מזה אתר רפורמי שמכשיל אנשים? הייתה גם בעיתון בשבע המלצה על הסרט חשבתי לרגע שאלו ערוצים דתיים השתגעתם???? צבי בן מאיר אתה מכשיל אנשים,ראיתי תהמלצה שלך עיתון בשבע ועל זה הסתמכתי,חשבתי לעצמי זה עיתון דתי לא אמור להיות בעיית צינעות והלכתי עם אישתי זה גם הכשיל אותנו וגם גרם לחילול השם גדול חילונים ראו דתיים שבאו לסרט הזהשבת שלום