מוטי קרפל: מדוע אינני תומך בפייגלין? - סרוגים

מוטי קרפל: מדוע אינני תומך בפייגלין?

השכבה הסוציו-פוליטית של התהליך היא תנאי הכרחי להוצאתו אל הפועל. אידיאות אינן מרחפות באוויר. הן מופיעות בתוך ציבור מגובש, בעל תודעה, שנושא חי ומגשים אותן. לא בן גוריון יסד את מדינת היהודים, אלא בן גוריון כמנהיגה של ההתיישבות העובדת והסוציאליזם הציוני.

author-image
מוטי קרפל: מדוע אינני תומך בפייגלין?

רבים שואלים אותי שוב ושוב מדוע אינני חובר לתנועת "זהות" שהקים משה פייגלין, ואני מתחמק מלענות על כך פומבית. הסיבה לכך היא שאני חבר של משה פייגלין ושל כל החבורה היקרה הנאמנה והמסורה שמאחוריו, וקצת קשה לי לצאת כנגדם בפומבי.

ובכל זאת, כנראה הגיע הזמן, צריך להתייחס. לשאלה הזו יש לי שלוש תשובות עיקריות, אבל הפעם אתמקד באחת מהן: הממד הסוציו-פוליטי.

כשהתחלנו להוציא לאור את עלוני "לכתחילה" ויסדנו את תנועת "מנהיגות יהודית", בעקבות הסכמי אוסלו, המטרה הראשונה והעיקרית שלנו הייתה – ליצור תודעת מנהיגות בציבור האמוני.

המהפכה האמונית איננה רעיון של אדם אחד. היא לא מתחילה ולא נגמרת בו. "המהפכה האמונית" היא תהליך אלוקי, רב שכבתי, חלק מהנהגת רבש"ע את ההיסטוריה. היא קודם כל זרם חיים אלוקי, שמתלבש ומופיע כתהליך היסטורי. זרם זה חודר להכרה, נעשה מודע, מתגלה ומתפענח בתודעה, ומתנסח כאידאה (הרב קוק ותלמידיו). משם הוא ממשיך ומשתלשל, מתלבש בלבוש סוציו-פוליטי, בבני אדם ממשיים, בהופעה ציבורית דווקא, בציבור האמוני. משם זרם החיים הזה יורד מתגשם ומופיע במציאות הממשית בתנועה אידיאולוגית-פוליטית. ורק בסופו של דבר – כקצה קרחון – הוא מונהג פוליטית על ידי אדם מסוים.

את הסכמי אוסלו לא ראינו בזמנו רק כטעות אסטרטגית או מדינית; הם היו עבורנו סימן מובהק לתהליך עמוק הרבה יותר של שקיעת האידאה הציונית ההרצליאנית, ומתך כך גם שקיעת שכבת ההנהגה שהגשימה את האידאה הזו, שהובילה את הציונות ובנתה את המדינה – ההתיישבות העובדת והשמאל הישראלי. בעקבות הרב קוק הבנו שאת האידאה הזו, ואת שכבת ההנהגה הזו, עתידות להחליף אידאה חדשה, אמונית, ושכבה ציבורית חדשה, שמסוגלות לחבר את שיבת ציון לשורשיה הישראליים המקוריים, כתנאי לחידוש נעוריה – ציבור חובשי הכיפות הסרוגות. "חילופי משמרות" בתהליך שיבת ציון הגדרנו זאת; חילופי אליטות.

אבל לפני עשרים שנה הרעיון שהציבור האמוני צריך לחתור להנהגה על מנת להוביל את השלב הבא של שיבת ציון, היה הזוי, זר ומוזר, לרוב אנשיו. את תפקידנו ראינו ביצירת תודעת הנהגה בציבור הזה ובנציגיו הפוליטיים. ראינו את העיקר בציבור, לא באיש כזה או אחר.

השכבה הסוציו-פוליטית של התהליך היא תנאי הכרחי להוצאתו אל הפועל. אידיאות איננן מרחפות באוויר. הן מופיעות בתוך ציבור מגובש, בעל תודעה, שנושא חי ומגשים אותן. לא בן גוריון יסד את מדינת היהודים, אלא בן גוריון כמנהיגה של ההתיישבות העובדת והסוציאליזם הציוני (אם נתעלם לרגע לצורך העניין מתפקידם של הימין והמחתרות).

בספר "המהפכה האמונית" הקדשתי חלק שלם, שישית ממנו, לנושא: "חלק רביעי: חילופי משמרות – הממד הסוציו-פוליטי". מעולם לא חשבתי שרשימה פוליטית עם תומכים מזדמנים, יכולה באמת לחולל שינוי כל כך יסודי בהיסטוריה של "שיבת ציון". מעולם לא חשבתי, שהשאלה המרכזית היא מי עומד בראשה. היה לי ברור שהתנועה הפוליטית המדוברת חייבת להיות ייצוג טבעי של ציבור "הכיפות הסרוגות".

לכל המהלכים הפוליטיים של "מנהיגות יהודית", הן מחוץ לליכוד והן בתוכו, הייתה מבחינתי מטרה אחת עיקרית: לעורר, ליילד ולגבש, תודעת מנהיגות בציבור האמוני. היה לי ברור שהמהפכה הזו תצמח ממנו, כציבור; שאין ולא יכול להיות לרעיון הזה שום תשתית ציבורית, סוציו-פוליטית אחרת.

ככל שהלכה והתפתחה "מנהיגות יהודית", והבשורה שהיא נשאה נקלטה בציבור היעד וגם במעגלים נוספים, תודעת ההנהגה הלכה והופנמה בציבור האמוני. המהפך שביצע נפתלי בנט ב"בית היהודי", סימן מבחינתי את השלמת המשימה של "מנהיגות יהודית". לא עליך המלאכה לגמור. עבור נפתלי בנט – והרבה יותר חשוב מזה, עבור הדור החדש של הכיפות הסרוגות – ההנהגה כבר איננה מילה גסה. להיפך, היא טבעית ומובנת מאליה. אדרבא. נוצר כוח פוליטי מגובש ומשמעותי, ביטוי אותנטי של הציבור האמוני, שנמצא בעמדת זינוק להגשמת ייעודו – הנהגת שיבת ציון להמשך דרכה ההיסטורית.

האם בנט והבית היהודי מושלמים? האם הם התגשמות החלום של המהפכה האמונית? רחוק מזה. אנחנו לא חיים בעולם של מלאכים. אבל אנחנו כן חיים בתוך תהליך היסטורי אלוקי, והתהליך עצמו מבשיל את האדם המוביל אותו, את הציבור שמסביבו וגם את ציבור היעד – הרוב היהודי במדינה. התהליך לא מתחיל באדם שמוביל אותו; הוא מסתיים בו, יוצא באמצעותו אל הפועל.

נכון אמנם ש"המנהיג עושה את ההיסטוריה" אבל לא פחות נכון מכך, ובאמת הרבה יותר נכון – ש"ההיסטוריה עושה את המנהיג". מהפיכות היסטוריות בסדר הגודל המדובר איננן פרי מאמציו והשתדלותו של האדם. הן בראש ובראשונה תהליך אלוקי, והיסטורי, שהאדם מכיר בו, נענע לו, בוחר בו, ומקבל על עצמו להוציא אותו לפועל. "פועל עם א-ל". הכול צפוי והרשות נתונה.

לכן השאלה איננה מי "גדול" יותר, או מי "אמוני" יותר, פייגלין או בנט, שאלה שגם עליה יש לי הרבה מה לומר. השאלה היא האם מי שמקבל על עצמו להוביל את המהלך, מחובר לכל סדר ההשתלשלות שלו – אידאית, אידיאולוגית, ציבורית ופוליטית; האם הוא חלק טבעי מכל המכלול שמוליד את התהליך, על כל שכבותיו; האם הוא יונק את עוצמתו, כוחו, ביטחונו ויכולותיו, מכל המכלול הזה על כל שכבותיו; או שהוא כוכב בודד, ויהיה אפילו דוד המלך בכבודו ובעצמו.

מי שמנותק מהסביבה התורנית, האידאית, הציבורית, והפוליטית הזו, לא יוכל להוציא את התהליך לפועל.
מסיבות שונות בחר פייגלין להתנתק – כעיקרון – מהציבור היחיד שמחולל, בעידננו זה, את המהפכה האמונית. פייגלין מזלזל בו, מבקר אותו, לועג לו, בז לו וממשיך לכנותו "מגזרי", למרות שהציבור הזה כבר לא נמצא היכן שהיה בשנות ה-90, כשהתחלנו את המהלך.

המגרעות והחולשות האידיאולוגיות והפוליטיות שלנו – והפיצול לשלוש-ארבע רשימות לכנסת היא מהגדולות שבהן – לא תיפתרנה על ידי יצירת רשימות פוליטיות מזדמנות. הן מחייבות בנייה, סבלנות, הזדהות ואורך רוח. אין קיצורי דרך ואין מעקפים. הציבור הזה, הציבור האמוני, כציבור וכפרטים, כבר עתה בולט באיכויותיו מעל ומעבר לכל נורמה ציבורית בישראל, והוא עוד ילך ויגדל. משום מקום אחר לא יבוא השלב הבא של שיבת ציון. (לכן, אגב, ההליכה המשותפת של "הבית היהודי" עם "האיחוד הלאומי" היא קריטית, והפרישה ל"יחד" הייתה מופרכת).

מי שאצה לו הדרך, מי שאין לו סבלנות, מי שהציבור הזה עדיין איננו מתאים לו, מספק אותו, טוב מספיק בעיניו, או עומד בנורמות שלו – הוא בבחינת דוחק את הקץ.

אגב, אילו חלילה היה נפתלי בנט מתנתק מהציבור הזה במובן הפוליטי – כיחיד, או בראש חבורה מצומצמת – והולך לחפש את עתידו הפוליטי בליכוד למשל, הייתי כותב לו אותם דברים בדיוק. (אינני מתייחס כאן לאפשרות שהציבור האמוני כולו, ככזה, ישתלב בליכוד, באפשרות כזו יש לדון לגופה).

את המהפכה האמונית, שכל מי שעיניו בראשו רואה שאנו בעיצומה, ניתן להנהיג רק מתוך, מכוח, בהשראת ובגיבוי – הציבור האמוני. ומתוך ייצוגו הפוליטי.

גם דוד המלך, אגב, "מגזרי" היה. הוא לא התבייש למלוך תחילה שבע וחצי שנים על שבטו, יהודה, ורק אחר כך, ומתוך כך(!), הכירו במלכותו גם כלל ישראל.

כל מהפכה היסטורית זקוקה לבסיס הציבורי הטבעי שלה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
12 תגובות - 12 דיונים מיין לפי
1
יפה
יהל | 19-02-2016 10:37
מצד שני, גם בנט לא גליק גדול
2
מדהים
רמי | 19-02-2016 14:52
3
הוא לא משלנו
יהושע | 19-02-2016 15:07
כמתנחל אני רואה בפייגלין מנהיג של המתנחלים הרבה יותר מבנט. קודם כל, פייגלין מתנחל ונלחם באוסלו מההתחלה ובנט אינו. בנט אינו תלמיד חכם ועושה טעויות גדולו תכמו נשות הכותל, שהוא הודה שזה היה ביוזמתו. במציאות בנט הוא לא טוב יותר מנתניהו או שרון. אנחנו כציבור ניתן לו את כסא ההנהגה והוא יחליף אותנו בציבור אחר. נראה שהסרוגים לא לומדים מההיסטוריה. כבר עכשיו אני רואה איך בנט פוזל למצביעים של לפיד ומרשה להקפאה בירושלים להמשיך פייגלין לעומתו מגיע מתורה רחבה
4
יתכן שאתה צודק אבל עליך לציין שפייגלין חשב כך מהתחלה
יהודי פשוט | 20-02-2016 21:53
אני חושב שהצדק עמך בכך שהשינוי חייב להתבסס על הציבור המאמין. אבל לשם ההגינות ראוי שתציין שפייגלין מלכתחילה ראה בציבור הדתי לאומי "מגזר" שחושב מגזרית ולא האמין בו. כל למשל כשהצעתם מועמד לנשיאות היה זה פרופ' ברנובר ולא דמות מהציבור הדתי לאומי ולא במקרה. יתכן שכבר אז חלקתם בנקודה זו, או ששינית את דעתך וזו כמובן זכותך. אבל ראוי שתציין שפייגלין עקבי בדרכו זו.
5
מודיעין
רונן | 21-02-2016 17:04
להבנתי, קרפל בעצם אומר: "הזזנו את הציבור הדתי מהתרדמה והגלגל התחיל לנוע. עכשיו נזוז הצידה וניתן לו לנוע מכוחות עצמו ולהניע את התהליכים" זו ראייה של פילוסוף שמסתכל על תהליכים ארוכי טווח. פייגלין לעומתו הוא מנהיג מעשי שמנסה לבצע מהלכים ולהביא שינויים בפועל. קרפל לא הצליח לשכנע אותי שהמהלך של פייגלין לא נכון. להיפך, הוא דווקא חיזק את דעתי שמבחינה מעשית פייגלין בהחלט בכיווןן הנכון.
6
מה בנט מועיל?
אבישי | 21-02-2016 17:17
הוא יושב בממשלה כשר וחבר בקבינט כ-3 שנים. חוץ מפאשיזם שיוצא מפיו בשנאתו את נוער הגבעות, מכיבודו ועדות פרסים כי פעם מישהו מינה אותם ותכניות אפליה מתקנת הוא לא מועיל בכלום. בלי לשכוח שהקפאה עדין יש, סיפוח אין, הרס בתי יהודים יש, בטחון אין וכו' וכו'.
7
מנהיג צריך לדעת לומר אחרי
איתי | 21-02-2016 17:26
בתור אחד שהגיע מהמגזר אך טבעי לקבל את פייגלין כמנהיג, הוא נאמן לתורת ישראל ולאלוקי ישראל, העמדות שלו כביכול חדשניות אך למעשה לגמרי מבוססות על תרבות החירות היהודית. הכיפות הסרוגות צריכות לקבל באהבה את השינויים והחשיבה מחוץ לקופסא שפייגלין מביא ולמנף את הנהגתו. בסוף הוא הפוליטקאי שרבים מהכיפות הסרוגות הכי מתחברים אליו ואל הכנות שלו ויש לבחור בו גם אם זה אומר לא להצביע ב. המפדל בשפל שלו היה 3 מנדטים בעוד שכמות הכיפות הסרוגות במנדטים הם כ 15 זה אומר שרוב המגזר ממש לא מצביע כמגזר והוא מפוזר בערך ב5-6 מפלגות שונות.
8
שנא את הרבנות
יהודל'ה | 23-02-2016 12:44
הדיבורים על "הנהגה" הם דיבורים ריקים מתוכן. הנהגה לשם הנהגה זה משהו קצת מסריח. דוד המלך לא חיפש להנהיג. וכן משה רבינו. העיקר זה "לעשות" לעשות מה שצריך. אם בעכבות זה עוד אנשים מצטרפים אז צריך גם ליצור מערכת והנהגה. אך הכל מתוך "שנא את הרבנות"
9
קשקוש,
ג'וג'ו | 11-03-2019 13:14
הבן אדם לא יודע לדבר במילים ברורות בלי פראודיות וביטויים גבוהים. רד לעם ימתרומם
10
תודה מוטי היקר על המאמר החשוב והבהיר
אביץ | 28-04-2019 4:25
אני תוהה - אם המגזר הדתי לאומי אכן בשל להנהגת עם ישראל (או בדרך לשם) - למה הוא פלט את בנט שביקש להפוך את המפדל/בית-יהודי למפלגה כלל-ישראלית?? בנט לא צלח גם כי אין לו משנה עמוקה ומגובשת מספיק (מה שהוביל לפי המאמר לזליגת קולות לטובת זהות), אבל גם בגלל שהציבור הדתי-לאומי בהמוניו לא בשל לבשורה חדשה, ומעדיף להישען על רבניו ועסקניו ומי שישמור לו על הבית מפינוי בטווח הקרוב, וזה טבעי (אלו הם לכאורה הקולות שנותרו באיחוד מפלגות הימין ולא הלכו עם בנט למרות הבשורה). נראה שלחלץ את המיגזר מגבולותיו זו משימה די אבודה מראש, עם כל הדיבור היפה והאידאולוגי על גאולה והנהגת המדינה.
11
מר קרפל, אז...
דניאל דא קוסטה | 15-12-2021 21:38
מר קרפל, אז מדוע מאז ועד היום לא קדמת בגבולות המוצקות של המגזר את רעיון החירות והצדק הבסיסי? טיעון טוב יש לך, אך העובדה לכאורה שלא קדמת את רעיון החירות בתוך המגזר מעיד שגם במסגרת המקובלת עליך לא חיפשת לקדם את רעיון החירות, כי כנראה אינך מאמין בו. ואם לא בחירות, אז במה אתה כן מאמין, בכפיה? האם אתה תומך בכפיית חיסונים אגב?
12
ובכן ...
דניאל | 15-12-2021 21:40
ובכן