הם אמרו 'כן' ליהדות, 'כן' רפה יותר לתורה ולמצוות, ו'לא' לארץ ישראל. כך קמה האגודה המרכזית של גרמנים בני הדת היהודית – 'גרמנים בני דת משה' בכינויה העממי.

דווקא היה נראה שזה הולך לא רע, הרוח החדשה אפשרה לחלום להתגשם: עד אותו הזמן ניתן היה לבחור בין צביון יהודי לבין התערות במשפחת העמים ועתה נראה היה שניתן להיות עם ככל העמים מבלי לתת גט כריתות למסורת בית אבא. הם השתלבו בצורה מרשימה ברפואה, במדע, בתרבות ובאומנות ונראה היה ששום דבר לא יוכל יעצור את המטאור היהודי גרמני אשר טס בשמי ברלין.

האידיליה נסדקה עם עליית הנאצים לשלטון ונמוגה לבלי שוב בדמותם של חוקי נירנברג אשר קבעו שגרמנים בני דת משה הם מספיק גרמנים כדי לשלם מיסים ולשיר את ההמנון בקול ניחר, אבל מספיק יהודים כדי שלא יוכלו לבחור ולהיבחר ואף לא בכדי לשבת על ספסלים ציבורים ברחובות ברלין מולדתם האהובה. כמה חבל אנחנו באמת רצינו להיות גרמנים הם אלו שלא רוצים. הרמזים שהלכו והתעבו הספיקו ככל הנראה למעט מאד מהיהודים כך מספר לנו הר האפר במיידנק.

מתוך התופת קמו היהודים ושבו לארצם לאחר שנות אלפיים כדי להקים בה מדינה. איזו מדינה זו תהיה? מדינה יהודית וודאי! זו הרי כל הצדקתה של הישות החדשה שצמחה בלבו של המזרח התיכון הסוער והערבי. אך קסמו של אותו חלום ישן להיות ככל העמים לא פג וכך הוצמדה למדינה שזה עתה בקעה לאוויר העולם הגדרה שעתידה ללוות אותה עוד שנים רבות 'מדינה יהודית דמוקרטית' היא מדינת ישראל.

ובדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה המיעוט הערבי הוא אזרח מן המניין. אבל הרי הם לא יהודים והמדינה היא יהודית? הם לא צריכים להיות יהודים, המדינה גם דמוקרטית! הם יהיו ישראלים, ישראלים בני דת מוחמד, 'ערביי ישראל' בכינויים העממי. דווקא היה נראה שזה הולך לא רע החלום קרם עור וגידים, בכל מקום אפשר לראות את בני טיפוחיה של מדינת ישראל: בוחרים ונבחרים, גודשים את האוניברסיטאות ואת בתי החולים, את מרכזי הקניות ואת המשרות הציבוריות הבכירות ביותר.

האידיליה נסדקה עם התעוררות הלאומיות הערבית. האינתיפאדה הראשונה והשנייה טפחו בפנים בדמותם של סאלים ג'ובראן – שהוא מספיק ישראלי בכדי להשליך ראש ממשלה מאחורי סורג ובריח ומספיק ערבי בכדי שלא לעמוד עת הושר המנון המדינה, של אחמד טיבי שהוא מספיק ישראלי בכדי לנהל את ישיבות הכנסת ומספיק ערבי כדי לשמש נציג פלסטין בוועידה בינלאומית בקטאר, של תושבי בית חנינא רכס שועפט וערערה שדוקרים דורסים ויורים בנו דבר יום ביומו. באמת רצינו שהם יהיו ישראליים הם אלו שלא רצו.

אין ברירה, צריך לוותר על החלום: מדינה יהודית נקודה. ושלום על ישראל.

========

הכותב הוא תושב איתמר, עורך ספרות תורנית ותסריטאי.