ארבעה חודשים אחרי פרסום כתבת התחקיר בהארץ נגד דוד זיני, תובע דודו, הרב אליהו זייני את העיתון בסך של חצי מיליון שקל בגלל מסע פרסומים שיקרי ומסולף שנועד להכפיש אותו ולצבוע את משפחתו ב'צבעים חשוכים'.

על פי כתב התביעה בכתבת השער של מוסף הארץ, אותה פרסם הכתב הילו גלזר נושא הכתבה היה דוד זיני, אותו ניסה העיתון להציג כקיצוני "כבר היו אישים קיצוניים בצמרת המדינה. ראש שב"כ כמו דוד זיני עוד לא היה" – קבעה הכותרת שפרסמה פרטים על המועמד לראשות השב"כ אך בעיקר על משפחתו ובתי המדרש בו התחנך.

עיקר התביעה מתמקד בשורות: "כשמתחקים אחר בית גידולו של דוד זיני מבינים למה המינוי הזה כל כך מפחיד'" ובהמשך על דודו הרב אליהו: "הרב זיני תרם מאמר פרי עטו לספר 'ברוך הגבר' שמהלל את מבצע הטבח במערת המכפלה ובו טען כי האיסור 'לא תרצח' לא חל על גוי כשמבצע ההריגה הוא יהודי".

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד יחיאל וינרוט, נכתב כי התובע, "רב ואיש ציבור מוכר וידוע בקרב חוגים נרחבים באקדמיה, בעולם התורני ובקרב הציבור הרחב וקהילתו בחיפה כי שרשרת הפרסומים הכוזבים בעיתון, גרמה לפגיעה חמורה בשמו הטוב:  "התובע הינו איש עשייה רב פעלים, דוקטור למתמטיקה ופילוסופיה, מרצה לשעבר, רב ופוסק הלכה. למרבה הצער עלילת הדם של הנתבעים כנגד התובע צלחה, חלחלה לשיח הציבורי והפכה ל'עובדה מוגמרת', שורשרה והוטמעה בפלטפורמות שונות ואף תורגמה לשפה האנגלית".

"בדיה זו", מדגישה התביעה, "הוצגה כ'עובדה' והובאה פעמיים במסגרת הכתבה: הן בגוף הטקסט והן במסגרת ציטוט מובלט (טיזר) שהוצב בגוף הכתבה.

התובע מאשים את הכתב בפרסום שיקרי שנעשה, לדבריו, שלא בתום לב ושניתן היה להזים בבדיקה פשוטה: "מדובר בשקר ועלילת דם חסרי כל אחיזה במציאות: התובע מעולם לא כתב ולא תרם 'מאמר' לספר זה; שמו כלל לא מופיע ברשימת הכותבים; אין בספר כל התייחסות של התובע לטבח במערכת המכפלה; והוא מעולם לא טען- בשום פלטפורמה, את הדברים החמורים שהנתבע ייחס למרשי".

בהמשך צוטטה העובדה הזו מספר פעמים בעיתון: "ביום 22.9.2025 פורסמה כתבה נוספת, הפעם פרי עטו של כתב העיתון דורון קורן שאף 'שדרג' את הבדיה שפורסמה ב'מוסף הארץ' ובטור ארוך שכתב הוסיף לה 'פיקנטריה' מסולפת משל עצמו בזו הלשון: "לפי הדיווח בכתבתו של הילו גלזר(…) דודו (הרב ד"ר זיני) הילל במאמר בספר 'ברוך הגבר' את הטבח במערת המכפלה וטען 'שלא תרצח' אינו חל על יהודי שהורג גוי". בהקשר לכך נטען בכתב התביעה, כי "כתבה זו כבר הרחיקה לכת עוד יותר ובה נטען כי התובע 'הילל את הטבח בעצמו'". עוד נטען בתביעה כי "כתבתו של גלזר לא נותרה בבדידותה, אלא הפכה ל'אורים ותומים' במסגרת כתבות נוספות שפורסמו בעיתון במסגרת מסע ההכפשה, כאשר ה'עובדות' שהוצגו בה הפכו בהמשך ל-'אקסיומה'".

"מסע ההכפשה השיקרי של העיתון", קובע התובע, "נועד להדביק למשפחת זיני תווית של משפחה 'חשוכה' ו'קיצונית', תוך הסללת הקורא למסקנה שהוכתבה מראש. הנתבעים רקמו עלילת דם נגד מרשי שהינו איש עשייה רב פעלים, דוקטור בהכשרתו, איש אקדמיה ומרצה לשעבר המשמש גם כרב ופוסק הלכה. למרבה הצער עלילת הדם של הנתבעים כנגד התובע צלחה, חלחלה לשיח הציבורי והפכה ל'עובדה מוגמרת', שורשרה והוטמעה בפלטפורמות שונות במרשתת ואף תורגמה לשפה האנגלית".

נמליץ למרשי להסיר את המשפט

בכתב התגובה של הארץ להתראה לפני תביעה, כתב עו"ד טל ליבליך: "מרשך פרסם את חוות דעתו בספר "ברוך הגבר" שיצא לאור להנצחת רוצח ההמונים ברוך גולדשטין. בספר זה מרשך נתן גושפנקא ולגיטימציה של הרב עידו אלבה "בירור הלכות גוי", אשר טען כי האיסור "לא תרצח" לא חל על רצח גוי בידי יהודי. מרשך הביע דעתו כי מחקרו של הרב אלבה הוא מחקר קלאסי ורגיל בעולמה של תורה וכי יש לו מקום בחקר המשפט העברי. לא למותר לציין כי הרב אלבה הורשע בעקבות מאמרו בפרסום הסתה לגזענות  ובעידוד לאלימות.

ובהמשך: "עם זאת על מנת לסיים את העניין וככל שהובן כאילו מרשך כתב (ולא עידו אלבה) שהלכות הריגת גוי אינן חלות על יהודי – אוכל להמליץ למרשי להסיר את המשפט הזה מפרסומיהם של הילו גלזר ושל דורון קורן".