שורד השבי אלון אהל, מספר בראיון לחדשות 12 מה עבר עליו בזמן שהותו בשבי וחושף פרטים קשים במיוחד.

תחילה הוא מספר כיצד אחרי שפצעו אותם, לקחו אותם בטנדרים לעבר רצועת עזה. שם הם מגיעים לבית החולים מוקפים בהמון עזתי זועם. "לקרוא להם בלתי מעורבים?", הוא שואל בביטול. "כולם מעורבים שם. אתה מתפלל שיצליחו להשחיל אותך לאיפשהו. זה פחד אלוהים. אני צורח להם שאני לא רואה, והם הורידו ממני את הבגדים תוך כדי שהם מנסים שלא ייכנסו אנשים".

הוא מספר שהתפרים נעשו ללא הרדמה וכי הוא סבל מכאבי תופת. "בשבועיים הראשונים לא דיברנו", הוא נזכר. "ישבתי שם עם אנשים שלא היה לי מושג מי הם. לוקחים אותך ברגע מהחיים. אני ילד בן 22, מה אני יודע על החיים בכלל? תלשו אותי מהמציאות ושמו אותי בגיהינום בשנייה".

אלון סיפר על תחושות הפחד מזה שטיל צה"לי יפגע בו: "הטילים עוברים לידך, טעות אחת של נ"צ ואני גמור. אני אשכרה מפחד מהצבא שלי, הצבא שאמור היה להגן עליי. לא ידעו כלום".

"מי שלא היה שם, לא יוכל להבין את זה", הוא מדגיש. "בחיים לא חוויתם הרעבה, לא הייתם מחוברים לשלשלאות במשך שנה וחצי. אזוק כמו קוף – ואוכל כמו כלב. שם אתה לא בן אדם, אתה חיה".

עוד הוא סיפר: "היינו אוכלים פיתה וארבע כפות אפונה ביום. הייתה תקופה שהיינו אוכלים רק תמרים יבשים. ואתה יודע שיש אצלם אוכל. אתה אומר לעצמך 'בסוף מתרגלים לרעב', אבל לא. זה כאבים בכל הגוף – כל הזמן. אתה נראה כמו שלד. אתה מסתכל על עצמך ואתה רואה גופה, וזה עושה להם טוב על הלב".

עוד הוא חושף: "היו משחקים בכמויות של האוכל והטרדות מיניות. זה היה כשהייתי לבד, אתה נכנס להתקלח והוא בא לחפוף אותך. הוא שם על עצמו שמפו ביד ומתחיל לסבן אותך במקלחת. הוא נוגע בך". אלון ניסה להזיז אותו, להגיד לו שהוא יכול לבד, אבל המחבל לא ויתר: "הוא אמר שחשוב לו שנתקלח טוב, שלא יהיה לי פריחות. למזלי זה לא המשיך הלאה".