יום הולדת שמח: עשרה דברים שלא ידעתם על הראפר סאבלימינל

הוא התחיל כילד שמתאהב בביטים בחדר בבית, המשיך כנער שדוחף את עצמו לבמות שלא נועדו לגילו, ובגיל 20 כבר בנה סביבו לייבל, חבורה, תנועה שלמה. לכבוד יום הולדתו ה-46 של סאבלימינל – או בשמו האמיתי קובי שמעוני, קיבצנו 10 עובדות שמספרות איך הילד מתל אביב הפך לפנים של ההיפ הופ הישראלי.

1. מסורת בבית, ביטים בחוץ

הבית שבו גדל בתל אביב היה מסורתי מאוד – אבא מתוניסיה, אמא מאיראן, הרבה מסורת, הרבה חום. אבל בדיוק מחוץ לדלת חיכה עולם אחר: רגאיי, היפ הופ, מועדונים שמנגנים מוזיקה שלא משמיעים ברדיו. סאבלימינל גדל בין שני העולמות האלה, וכשכתב שירים – שילב אותם בלי לפחד: גם מסר, גם ביט.

2. ילד בן 12, מיקרופון וציוד חצי שבור

כבר בכיתה ז' הוא מקליט היפ הופ בתנאים מאולתרים בבית, ומתחיל להופיע במועדונים כשאחרים עוד מתפלחים למסיבות. זה הגיל שבו "תחביב" מתחיל להיראות כמו קריירה.

3. תאקט – המקום שבו הכול התחיל לקרות באמת

אחרי שחרור מהצבא, קובי שמעוני לא רצה רק להקליט שירים – הוא רצה בית. מקום שבו יוצרים יכולים לעבוד, להיפגש, להמציא. ככה נולד "תאקט": אולפן קטן שהפך למרכז עצבים של ההיפ הופ הישראלי. כל מי שנכנס לשם, מהצל ועד שי 360, יצא עם משהו ביד: שיר, צליל חדש, או ביטחון שהוא חלק ממשהו גדול.

4. "האור מציון" – כשפתאום כולם יודעים מה זה ראפ בעברית

כשהאלבום יצא, הוא היה הפעם הראשונה שבה ראפ בעברית נכנס הביתה לכל משפחה. "חי מיום ליום", "יותר מחבר", "האדריכלים" – כולם עם שילוב יוצא דופן של ביטים כבדים עם פזמונים שכולם זוכרים. זו לא הייתה רק הצלחה, זו הייתה פריצה של ז'אנר.

5. "הפרד ומשול" והאינתיפאדה ברדיו

האלבום השני עם הצל הפך לתופעה. בתקופה של אינתיפאדה ופחד ברחובות, פתאום מגיע שיר שמדבר על אחדות אבל בועט, צועק, בלי להתבייש. השיר יצא משליטה – מהמצעדים ועד להפגנות. הראפ הפך לפוליטי, וזה עבד.

6. 6. לא רק אמן – גם מנכ"ל

היום מדברים על "מותג אישי". סאבלימינל עשה את זה הרבה לפני שזה היה טרנד. אולפנים, בוקינג, קמפיינים, מרצ'נדייז, הפקות ענק, סלולר – הוא בנה סביב עצמו מערכת שלמה שמאפשרת לשיר אחד להגיע למיליונים גם בלי רדיו וערוץ 2. הוא ידע לנהל את העסק לא פחות מלהחזיק מיקרופון.

7. משיעור ספרות עד יד ושם

השירים שלו נכנסים למערכת החינוך, תוכניות לימוד נבנות סביבם, והוא מופיע גם בטקסי זיכרון לשואה. מי שהיה "ראפר בעייתי" בעיני חלק מההורים – הפך פתאום לאיש חינוך עם כיפה ביד ומיקרופון בשנייה.

8. "מנאייכ" חושף צד אחר שלו

הוא הפתיע כשהצטרף לשחק בסדרה "מנאייכ". פתאום אותו קול שהיה מזוהה עם ראפ וצעקות נהיה דמות טלוויזיונית: תמיר שמעיה, ראש ארגון פשע. זו הייתה הוכחה שהוא לא מסתפק בז'אנר אחד, הוא מסוגל להיכנס לדמות ולסחוף.

9. שירים לשבת, אמונה ועם ישראל

לאורך השנים הכיוון הרוחני התחזק. "שבת לשבת" עם עמיר בניון הפך לשיר שחוגגים איתו בבית, לא במועדון. אחרי השביעי לאוקטובר הוא משחרר את "זה עלינו" עם הצל ורביב כנר – אמירה מוזיקלית בתקופה לא פשוטה. וב-2025 ממשיך עם "אל תירא ישראל": היפ הופ שמתפלל.

10. הסולחה ההיסטורית עם הצל

מהסכסוך המתוקשר עם הצל עברו שנים של שתיקה. ואז – סרטון אחד, שיחה אחת, וסולחה. מאז הם חוזרים להופיע יחד, מוציאים קטעים חדשים כמו "Vatos Locos (ידיים באוויר)", "עם הנצח" ו"סופרסטאר". לא חזרה נוסטלגית – חזרה אמיתית, שמזכירה למה הם היו כוח כל-כך גדול.