לצערנו שבוע הספר הושבת לאור המצב, אבל עולם הספרים ממש לא, ואתם מוזמנים להמשיך לקרוא. עוד כמה המלצות מגוונות ל-"שבוע הספר".

"מכתבי שחרור", שחר פלד, 248 עמ', הוצאת התחנה

קרדיט: הוצאת התחנה

רופא צעיר, חבר שמת בפתאומיות, ואינספור רגעים שבהם הוא אמור לטפל באחרים – בזמן שהוא בעצמו בקושי מצליח להחזיק את הראש מעל המים. מה קורה כשכאב אישי עמוק מתערבב עם שגרת תורנויות בבית חולים, עם הלחץ, העייפות, ועם כל אותם אנשים שזקוקים לך בדיוק עכשיו? "מכתבי שחרור", ספר הביכורים של שחר פלד, הוא רומן מרגש, רגיש ובעיקר כן.

גיבור הספר, אסף, הוא מתמחה צעיר שמסתובב במסדרונות המחלקה הפנימית, עובר ממיטה למיטה ומחזיק ביד אחת סטטוסקופ – וביד השנייה לב חבול. הספר בנוי מפרקים קצרים, שכל אחד מהם נכתב כמכתב שחרור – מסמך רפואי יבש שמתאר מקרה של מטופל ששוחרר מהמחלקה. אבל מאחורי המילים הקליניות מסתתרים סיפורים אנושיים – לעיתים מצחיקים, לעיתים כואבים, ולעיתים פשוט נוגעים בלב. פלד מצליח לשרטט דמויות חיות – מטופלים מכל גווני החברה הישראלית – וגם דמויות משנה משמעותיות: הרופאים האחרים, החברות שנעלמת, והזיכרון שממאן להירגע.

ובמרכז – אסף, שמתמודד עם אובדנו של חברו הקרוב יניב, עם מערכת יחסים מורכבת עם שרון, אחותו של יניב, ועם חיפוש שקט אחר משמעות, קשר ויכולת לנשום בתוך כל זה. לא מדובר ברומן "רפואי" במובן הטכני שלו – אלא בספר שמציע הצצה עדינה לחיים עצמם דרך עיניו של מי שאמור "להיות חזק" עבור אחרים. בלי רומנטיזציה מיותרת, ובלי מחוות גדולות מדי – "מכתבי שחרור" מצליח להזכיר לנו שגם המטפלים, גם האנשים שנראים חזקים מבחוץ – זקוקים להחזקה. זהו סיפור על כאב, אבל גם על האפשרות להתרכך, להרגיש ולחזור אט־אט לחיים. תקראו, מקסימום תזהו את עצמכם.

"מהר אהוב", מאיר דורפמן, 255 עמ', הוצאת ספריית בית אל

קרדיט: הוצאת ספרי בית אל

את הרב מאיר דורפמן אני לא מכיר ולא פגשתי מעולם, אבל אי אפשר שלא להרגיש שהוא אדם נעים ולבבי. בספר החדש שלו, "מהר אהוב", הוא פורש בפנינו תכתובות מיילים שנוצרו בעקבות שאלות שונות שנשלחו אליו מאנשים שונים. דורפמן עונה בהמון אהבה וקבלה, ומתרגם את היהדות לשפה מאוד ידידותית ומותאמת לדור הצעיר, הדתי, הדתל"ש, הנבוך והמחפש דרך.

כמו כל דבר, יהיו כאלו שלא יתחברו ליהדות שלו, שיראו בה משהו שטחי – אבל בעיניי זהו קול יהודי שכדאי לשמוע ולהכיר. דורפמן מציע לפונים אליו נקודות מבט על העולם, עצות חיים, המלצות ספרים ודמויות מעניינות. הוא כותב בצורה קולחת וזורמת, שווה לכל נפש, שכל אחד יכול להבין. הכתיבה שלו, שמתייחסת בצורה מפורשת וישירה לדתל"שים ואינה מטיפה או פוסלת, היא פחות מקובלת ונפוצה, ועל כן יש כאן גם בשורה אחרת. ממליץ לכם לקרוא – יכול להיות שתגלו משהו חדש, על עצמכם.

"מכולת שמים וארץ", ג'יימס מקברייד (תרגום: עידית שורר), 416 עמ', הוצאת מטר

קרדיט: הוצאת מטר

אם אתם מחפשים לשקוע במציאות אחרת לזמן מה ולהתנתק מזו שלנו – אני ממליץ לכם לצלול לספרו של מקברייד, "מכולת שמים וארץ". צ'ונה, אישה יהודייה, נכה, היא זו שמנהלת את המכולת הזו, והיא מתעקשת להישאר בשכונה שבה נשארו מעט מאוד יהודים בקרב הקהילה השחורה. בעלה, מושי, מאוד רוצה לעבור משם – לשכונה יותר הגונה ומכובדת ולבית יותר גדול – אך מציית לצ'ונה כמו תמיד.

הספר מתרחש בשנות ה־20–30 של המאה הקודמת בארה"ב. השחורים הם אזרחים סוג ב' לעומת הלבנים, וזה היחס שהם זוכים לו. העלילה נפתחת בגילוי של גופה שקבורה עמוק בתוך באר ישנה, וכולם סקרנים לדעת מי האיש ומי הרוצח. ועל ילד שחור בשם דודו (בניקוד חולם), שמגיע לביתה של צ'ונה, והיא מחליטה להגן עליו ולהסתיר אותו מהשלטונות הלבנים. אבל זה הרבה יותר מספר מתח. זה ספר על אנשים ועל היחסים ביניהם – על החיים הקשים ועל נקודות האור שנותנות כוחות ורצון להמשיך את החיים.

מקברייד כותב בצורה יפה ופיוטית, ומצליח לגרום לקורא ממש להיכנס לספר ולהכיר את הדמויות ואת עולמן. לי זה גרם ללכת ולחפש עוד ספרים שלו כדי להמשיך את חוויית הכתיבה שלו.