וועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון. הדיון היום התמקד בסעיפים שעוסקים בנושא מיהו "בוגר מוסד חינוך חרדי" ובסוגיית היעדים.

אדלשטיין: "ההגדרות מאוד חשובות, לא הכל פוליטיקה"

יו"ר הוועדה ח"כ אדלשטיין אמר בתחילת הדיון על החוק: "קיימתי ישיבה עם מנהל הוועדה והיועצת המשפטית לוועדה, תוך התלבטות כנה באיזה סדר ללכת, חשבנו שלא נכון בהכרח ללכת לפי סדר הסעיפים אלא דווקא לפי הדבר הבסיסי של ההגדרות. זה חוק לא פשוט, ההגדרות מאוד חשובות, לא הכל פוליטיקה".

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס אמר: "אני מאמין בשילוב של ספרא וסייפא (ספר וחרב, מ"ר), למעלה מחמישים אחוז מהנופלים הם בוגרי מוסדות הציונות הדתית ואני גאה להיות חלק מהמגזר הזה".

(צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)

פוקס: "למעלה מ-50% מהנופלים הם בוגרי הציונות הדתית"

פוקס: "הציבור החרדי רואה בלימוד התורה ערך עליון. מטבע הדברים לא כולם לומדים יום ולילה. שני האתגרים הגדולים מול הציבור החרדי זה השקפת עולם שמבכרת את לימוד התורה וחשש מתהליך של חילון. הצלחת הגיוס יכולה להתקיים רק בתנאים שיענו על האתגרים הללו.

פוקס הוסיף שטיוטת הצעת החוק נוסחה על בסיס ועדה שכינס ליברמן. אך הוא סבור שמבנה החוק מתאים גם למציאות שלאחר ה7.10, עם הגדלת יעדי הגיוס באופן משמעותי והותרת גיל הפטור על 26 ולא להוריד אותו ל21 כי הצורך בסד"כ גובר על השיקולים הכלכליים שהיו אז".

פוקס "כשגלנט היה כאן גיל לימון לא אמר מילה"

עוד אמר מזכיר הממשלה: "זה לא מקרי שהחוק דיבר על יעדים ולא מכסות של מספר מסוים שיוכלו ללמוד תורה. כולם יודעים גם בקואליציה וגם באופוזיציה שנושא המכסות הוא שובר עסקה. אני רוצה להתייחס לטענות החריפות שהעלה המשנה ליועמ"שית, בדיון הקודם. לגבי דיון רציפות החוק, המאפשר להחיל דין רציפות.

הייתה טענה שהיות ושר הביטחון לא העביר ליועמ"שית את עמדתו מדובר בפגם תהליכי חמור. פגם תהליכי חמור זה כשהיועצת המשפטית לממשלה מנחה את היועצת המשפטית למשרד שר הביטחון לא לשתף פעולה. כשהוא אומר לוועדה, ישחקו הנערים לפנינו, בסוף אני אטען בבג"ץ שזה חוק פסול בענייני זה פגם תהליכי חמור. כשגלנט היה כאן והציג עקרונות כמעט זהים גיל לימון לא אמר מילה.

מלאכת החקיקה היא בסמכות הוועדה ובכל סעיף שיידון כאן אנחנו נשקף את עמדת הממשלה, שתהיה מקובלת על ראשי הסיעות החרדיות. אנחנו סבורים שללא מרחבי הסכמה, לא תצליחו בכפייה ובעצם תהפכו את כל הציבור החרדי לפלג הירושלמי".

(גיל לימון בוועדה, צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)

פוקס: "פוטנציאל הגיוס בפועל של חרדים"

"הנושא הכי אקוטי זה הסד"כ, נוצר פה בלבול שהוצג כמחלוקת מלאכותית בין שר הביטחון לצה"ל. יש שלושה מושגים שונים, הראשון הוא הצורך בהגדלת הסד"כ בסדיר, יש מושג שני וזה יכולת קליטה של החרדים בצה"ל, ומושג שלישי זה פוטנציאל הגיוס בפועל של חרדים.

התהליך שיביא לכך שהחרדים יתגייסו הוא מדורג שצריך להתקיים במרחבי הסכמה אחרת יקרה מה שקורה היום שאתם שולחים צווים והם לא מתגייסים. כשצה"ל אומר שהוא צריך עשרת אלים הוא לא מתכוון רק מחרדים אלא גם מהעלאת השירות הסדיר ל36 חודש, העלאת גיל הפטור ועוד."

הממונה על התקציבים: "כל 1000 חיילי חובה מפחיתים שבועיים מילואים".

הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס אמר כי כאשר נוסחה ההצעה הזו, המטרה לא הייתה להגדיל את הגיוס אלא מטרה כלכלית לסייע לשוק התעסוקה והוסיף: "בזמנו כשניסחנו את ההצעה לא הוצג צורך של עשרת אלפים חיילים." עוד אמר כי לכל חודש מילואים יש השלכות ברמת המאקרו וכי כל חוק שיגובש המטרה הכלכלית שלו צריכה להיות לצמצם את ימי המילואים ואת זה עושים דרך חיילי חובה. עוד אמר כי החוק הקיים אינו רלבנטי, כי אין טעם בסנקציות קולקטיביות ומערך הסנקציות שאינם אישיות אינו אפקטיבי, וכי עבודה דרך יעדים זה לא משהו שצלח בעבר". עוד אמר "כל 1000 חיילי חובה מפחיתים צורך של מילואימניק לשרת שבועיים".