כוונתך רצויה, אך מעשיך?

בראשית דברי אני מבקש להבהיר שאולי דיון בנושא צנוע זה טוב היה אילו היה מתנהל ברשות היחיד, אך מכיוון שהנושא כבר מדובר רבות בתקשורת וחשיבותו רבה, יבטא קולמוסי רחשי לבבי. אוסיף ואומר, שאכן מעמד הטבילה של האישה והמתח הנפשי שסביבו דורש מצוות הבלניות רגישות יתר וחכמה רבה על מנת להקל על הטובלות ואף לעזור להן לשמוח ולהתענג על מצוות הטהרה.

לא אחת מפאת רגישות העניין והמבוכה הטבעית מעצם הסיטואציה, סף הרגישות והלחץ גבוהים, שאלה לא מדויקת עלולה גם אם לא בכוונה להרחיק ולפגוע בטובלת, והדרכה נכונה ונבונה לבלניות המוסרות נפשן ערב ערב, יכולה למנוע אי נעימויות מיותרות. גם לטובלת ייטב באם תביט בעין טובה על הבלנית השואלת לא מתוך חטטנות אלא מגודל הרגשת האחריות המוטלת על כתפה, שכחת פרט קטן עלולה לפסול את כשרות הטבילה.

אולם נעשה שימוש ציני ומרחיק לכת בבעיית "חוסר הרגישות" שלעיתים נתקלות בו הנשים הטובלות, ע"מ להכשיר יוזמה מסוכנת של ח"כ עליזה לביא ומכון "עתים", לאפשר טבילת רווקות, יוזמה שבאופן תמוה משבח סגן שר הדתות ואף משווק אותה כהישג חשוב לקהל בוחריו. בחוזר מנכ"ל שיצא מטעם משרד הדתות נכתבה הוראה ברורה לבלניות באשר לתפקידן: אל להן למנוע טבילת רווקות!

תחת הכותרת "נוהל שמירה על צנעת הפרט של צבור הטובלות במקוואות" פונה המשרד לבלניות ומבהיר להן כי אל להן להדריך ולתשאל את הטובלות בשאלות הלכתיות מחשש לפגיעה בצנעת הפרט: "במידה שהטובלת אינה מעוניינת בהכוונה או בבחינה הלכתית טרם הטבילה, אין לבלנית לעכבה ובהתאם לכך, הבלנית תאפשר טבילה ללא דרישה או שאלות הנוגעות לענייני הטבילה… יובהר כי יש לשים דגש על כיבוד פרטיותן של צבור הטובלות ולאור זאת על הבלנית להימנע משאלות שעלולות לפגוע בפרטיות"

בחוזר מובא ציטוט החלטת מועצת הרבנות הראשית ועיגונה בחוק: "על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית…המקוואות הינם מבני ציבור המיועדים לשם מתן שירותי דת יהודיים בתחום טהרת המשפחה…במסגרת זו הבהירה.. כי טבילה של פנויות במקוואות אסורהחוק שירותי הדת היהודיים תשל"א קובע כי מועצה דתית מוסמכת לספק "שירותי דת". טבילה שאינה למטרה דתית כי אם למטרות אחרות ובכלל זה צרכים רוחניים אישיים, אינה בגדר "שירותי דת" עליהם מופקדת המועצה הדתית, ולכן המועצה הדתית איננה חייבת לספק שירותים שכאלו".

מקווה אינו בריכת שחייה

לכאורה עד כאן טוב ויפה, מקווה אינו בריכת שחיה או שירותי ספא, הוא נועד לנשים נשואות הבאות לטבול לטהרתן, למענן ואך ורק למענן, הוקמו המקוואות כ"שירות דת" כדי שיטהרו לבעליהן ויקימו דור ישרים!

המקווה הוא מקום "דתי" קדוש, הוא נועד למטרה ברורה אחת ויחידה, והיא-טהרת המשפחה.

והנה ההפתעה: בניגוד להחלטת מועצת הרבנות הראשית נכתב בחוזר כך: "מבלי לפגוע באמור ומטעמים של צנעת הפרט בלבד, יובהר כי הבלניות מנועות מלשאול את הנשים המגיעות לטבול, שאלות בדבר מעמדן האישי (האם הן נשואות, רווקות וכיוצ"ב)"

ממשיך חוזר המנכ"ל: "לאור זאת יש לתלות בכניסה למקווה שילוט בדבר האיסור ההלכתי על טבילת פנויות על פי הנוסח הבא: "על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל טבילת פנויות אסורה. יש לכבד את פרטיות הטובלות ולהימנע משאלות הנוגעות למעמדן האישי ולצנעת הפרט, האחריות מוטלת על הטובלות עצמן".

חוזר מנכל משרד הדתות

צנעת הפרט גוברת על ההלכה?!

זאת אומרת, שלמרות פסיקת הרבנות הראשית ועיגונה בחוק, אין למנוע מרווקות העוברות על ההלכה והחוק לחלל את כבוד המקוואות לטבול לשם זנות ופריצות. וההסבר לך הבלנית השואלת בתמיהה הכיצד נפרוץ קדושתן של בנות ישראל הוא: "בשם צנעת הפרט"! חופש הפרט?! צנעת הפרט?! האם זהו חופש או פריצות?

המקווה הוא מקום קדוש לטהרת המשפחה, הוא אינו מועדון ללימודי שחיה! ומה עם זכויות הכלל? ומה עם חופש היושר וחופש המוסר?

האם נשכחו דברי הריב"ש (סימן תכה')? "מה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה… אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה."

ורבינו יצחק עראמה זועק:"וכמה פעמים נתחבטתי על זה על אודות הנשים הקדשות שהיה איסורן רופף ביד שופטי ישראל אשר בדורנו ולא עוד אלא שכבר יאותו בקצת הקהילות ליתן להם חנינה ביניהם, גם יש שמספיקים להם פרס מהקהל כי אמרו כיוון שמצילות את הרווקים או הסכלים מחטא אסור אשת איש החמור או מסכנת הגויות מוטב שיעברו על לאו זה משיבואו לידי אסור סקילה או סכנת שריפה.

ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא מדעת הרבים וברשות ב״ד חטאת יחיד הוא והוא שבעוונו ימות ע׳׳י ב"ד של מעלה או מטה וכל ישראל נקיים אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו, הנה הוא זימה ועוון פלילי וחטאת הקהל כולו … ולכן הוא טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחד מהתורה בהסכמת הרבים" (עקידה שער עשרים)

בלניות צדיקות, מוסרות נפש לילה לילה למען טהרת האומה, המשיכו לעשות מלאכתכן נאמנה. המקווה לא בא להכשיר "זימה ועוון פלילי וחטאת הקהל". בלניות! מי יודע אם לעת כזאת נבחרתן לתפקיד קדוש כזה, אנא, אל תחרישו!