"לא האמנתי שכשאלד תמשך המלחמה ובעלי יהיה במילואים" - סרוגים

"לא האמנתי שכשאלד תמשך המלחמה ובעלי יהיה במילואים"

בזמן שבעלה במילואים גילתה אסתר הינדין שהיא בהריון. השבוע, בדיוק בציון 9 חודשים למלחמה, היא ילדה את בנם השלישי בהדסה | במזל גדול עומר בעלה הגיע ללידה מהבסיס

author-image
"לא האמנתי שכשאלד תמשך המלחמה ובעלי יהיה במילואים"
  צילום דוברות הדסה

אסתר הינדין מירושלים, עורכת דין במקצועה, גילתה שהיא בהריון בזמן שבעלה עומר חזן, כלכלן במשרד האוצר נמצא במילואים ומנותק קשר, ועברה כמעט את כל חודשי ההיריון לבדה. השבוע, בדיוק תשעה חודשים מפרוץ המלחמה, אסתר ילדה את בנם בבית החולים הדסה עין כרם ובמזל גדול עומר הגיע מהמילואים לפני הלידה.

"לא האמנתי שכשאלד עוד תמשך המלחמה, אבל ככל שעברו החודשים התרגלתי לרעיון שכנראה עומר לא יגיע ללידה" מספרת אסתר "במזל, כשהוא לצידי הייתה לי חוויה טובה אחרי תקופה לא פשוטה". עומר, שמשרת כמ"פ בחטיבת הכרמלי של יוצאי גולני, הצליח להגיע ולהיות נוכח ברגע הלידה לאחר שהחטיבה סיימה מעל 200 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה.

בשביעי באוקטובר, אסתר ועומר שהו בביתם שבירושלים כשהתחילו להישמע ברחבי העיר אזעקות בלתי פוסקות. תוך זמן קצר עומר כבר קיבל שיחות טלפון מהצבא וכך הם החלו להבין שמשהו גדול מתרחש.

עוד באותו נושא

נולדו מחדש: שורדי הנובה הביאו לעולם ילד משותף

״אנחנו שומרי שבת ולכן לא מייד ידענו עוד מה באמת קורה, ובטח לא סדר הגודל של האירוע", נזכרת אסתר. "בזמן האזעקות היינו בממ"ד אצל השכנים והטלוויזיה שם הייתה דלוקה והתחלנו לקבל מידע על מה שקורה. בשיחה עם הצבא עומר קיבל הוראה להיות בכוננות להקפצה. בצהריים הוא כבר נסע לגבול הצפון".

בזמן שעומר נמצא בצפון ומתכונן ללחימה, כמעט ללא יכולת לתקשר עם בני המשפחה, אסתר גילתה שהיא בהיריון. "מצד אחד הייתה התרגשות גדולה, זה משהו שמאוד רצינו אבל מצד שני לא יכולתי לחלוק את זה עם עומר וזה היה קשה".

אחרי כמה ימים של ניסיונות ליצור קשר, אסתר הצליחה לספר לעומר על ההיריון וההתרגשות הייתה גדולה, לצד הדאגה שחשה: "שמחנו ביחד בעיקר בהודעות כשהיה זמין. זה רגע עוצמתי ומרומם אבל במקביל לי היו המון חששות. אף אחד לא ידע מה הולך להיות, איך תתקדם הלחימה ובטח שלא העזתי לדמיין שהיא תמשך עד היום, תשעה חודשים אחרי. מבחינתי, היה לי ברור שעד שאלד המלחמה תגמר, החטופים יחזרו הביתה, ושעומר כבר יהיה בבית, ללא סכנה לחייו, ולשאר הלוחמים, ושיוכל להיות איתי בלידה ולאחר מכן".

ככל שעברו החודשים והמלחמה עדיין נמשכה, החששות של אסתר כי בעלה עומר לא יהיה בלידה גברו. "ההריון המשיך כשאני במחשבות לא פשוטות. לצד ההתפתחות וההתקדמות המשמחת, הדאגה לא הרפתה אפילו לרגע. כמובן שהייתה התרגשות גדולה אבל יש אין סוף סיפורים קשים ועצובים וברור שהחשש הזה קיים כשהוא נמצא בלחימה ואני אמורה ללדת כל רגע".

עוד באותו נושא

אליאנה תדהר בפוסט אישי: "ללדת זה גם ללדת את עצמך מחדש"

ממש במקרה, כשעומר יצא הביתה בין סבבים של המילואים, התרחשה ירידת המים של אסתר והם הגיעו יחד ללדת בבית החולים הדסה עין כרם."זה לא היה מובן מאליו בכלל שעומר יהיה בלידה. את רוב תקופת ההיריון עברתי לבד, עם שתי הבנות הקטנות שלנו בבית וזה היה מאוד קשה. בסוף, ממש במקרה, הוא הצליח להיות איתי ולצידי וזה לא מובן מאליו בכלל בימים אלו. אנחנו ממש מודים על זה".

"בגלל המצב והתקופה המורכבת הזאת, במשך כל ההיריון בכלל לא חשבתי על הלידה ואיך אני רוצה שהיא תתרחש" משתפת אסתר "רק דאגתי לעומר וקיוויתי שהוא יהיה לצידי".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו