ביקורת סרטים: שיר השמות
"שיר השמות" הוא קודם כל שיר הלל ליצירה קולנועית שנוגעת בשואה מזווית אחרת, אבל לא פחות מרגשת. זהו מסע בין תקופות, שכמעט לא עוסק בזמן המלחמה בעצמה אלא בעיקר ממה וממי שנשאר- או בעיקר לא נשאר- ממנה.
רק הכינור נשאר ומלווה את הסרט כמעט לכל אורכו, בין אם פיזית ובין אם בפס הקול, והוא גם זה שאחראי לכל התהפוכות שיקרו במהלכו. גיבור הסרט "נוסע לנגן לאפר", כשבעצם מדובר במסע שנע בין חיפוש עצמי ורוחני לבין משפחתי וקהילתי, כשכל הזמן המושגים מתערבבים זה בזה עד שנעשים אחד.
תגובות