אחת ולתמיד: האם מותר להכניס עובד זר לסוכה?

על פי ההלכה חל איסור להכניס גוי לסוכה, אך האם מותר בכל זאת להכניס עובד זר שאנו זקוקים לו? הרב שלמה איבנר בתשובה מקיפה ומפורטת

אחת ולתמיד: האם מותר להכניס עובד זר לסוכה?
  (צילום: פלאש90)

האם מותר לעובד זר לשהות בסוכה, הרי אין להכניס גוי לסוכה?

כתב הש"ך עה"ת (פ' אמור): "הרי הז' צדיקים רמוזים (האושפיזין) שהם באים ויושבים בסוכה, על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי נבלה, ולא יכניס לתוכה עכו"ם שהסוכה צלה דמהמנותא ועכו"ם לית ליה מהמנותא ואז בורחת הקדושה וז' צדיקים מקללים קללות נמרצות וכו'". וכן מובא בכה"ח (תרלט סק"ו). וכדומה בס' מדרש פנחס להרה"ק מקוריץ. ועיין בשו"ת דברי יציב (או"ח ב רעד אות ג).

וכ"כ בחזון עובדיה סוכות (עמ' קכב הערה כב), הגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח תשובה תקי"ד) ובפסקי תשובות (תרלט ג).

ובשו"ת רבבות אפרים (ז קעט. ועי' ח תנז) נשאל על מעשה ביהודי שיש לו חנות עם שותף עכו"ם ובא העכו"ם למסור ליהודי דבר בביתו בחוה"מ סוכות היכול להזמינו? והשיב שאין להכניסו כי פה העכו"ם לא ידע מהסוכה ולא הוה חשש איבה.

ובשו"ת שערי ציון (ב, לד), נשאל הג"ר שמואל רבינוביץ, רב הכותל, כי בסוכות בכותל המערבי נמצאים שאינם יהודים המנקים כל העת את הסוכה ומאפשרים כניסת רבים כל העת לסוכת הכותל אשר מאחדת את כל חלקי העם?

והשיב: אין בזה כל חשש, איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. איבעית אימא קרא: מצאתי שהמהרש"ם בדעת תורה (קנא, א) כתב שמותר להושיב שומר נכרי בבית הכנסת, והביא ראיה מהגמרא (בבא מציעא כד ב) בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנעניים, ופירש רש"י: שהן חוץ לעיר ומושבין בה כנענים לשמור. וודאי שאין הכוונה מחוץ לבית המדרש דאז אין בזה חידוש כלל וכלל. אלא כיון שזה לצורך היה מותר.

ומאי שנא בית הכנסת מסוכה. ואיבעית אימא סברא, דהרי כל איסור הכניסה של גויים הינו מידת חסידות והרי שמדובר בסוכה לכל עם ישראל, וודאי ישנם כאלו הזקוקים ללווי ולסידור ומשתמשים בלא יהודים לצורך זה, הרי ברור שאין לאסור כניסתם לסוכה זו משום מידת חסידות, כך שמנהג זה אינו אלא בסוכה פרטית ולא בסוכה של הכלל, והדברים פשוטים. וכך כתב לו הגר"ח קניבסקי: לצורך מותר.
סיכום: אין זה מוזכר בגמרא, ברמב"ם ובשו"ע . אך מוזכר באחרונים. לכן אם אפשר להימנע, ראוי, אבל אין איסור בדבר, ולצורך מותר.
ואחרי כל זה, יש להקשות על אברהם אבינו, איך הוא הכניס את המלכים הנראים לו כערבים בתוך סוכתו?

בס' חקל יצחק להאדמו"ר רבי יצחק אייזיק מספינקא (פרשת וירא יח ע"ב), כותב תירוץ נפלא על קושיה זו, וז"ל: והשענו תחת העץ. ואיתא בפיוט יום ב' דסוכות, אלים כהשעין אב תחת עץ סוכה, ופי' המ"ל כשהשעין אברהם את המלאכים תחת העץ והיו יושבין תחתיו כתחת סוכה.

וקשה הא קיי"ל דאין עושין סוכה תחת האילן כדאמרינן באו"ח סי' תרכ"ו אלא אם השפיל הענפים של האילן ויערבם אם הסכך ויהיה הסכך רבה עליהם ומבטלם, וע"ש בט"ז (סק"ב) שהקשה הא אין מבטלין איסור לכתחילה, ותירץ דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה דרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות ניתנו ע"ש, והנה הא דהשעין אברהם את המלאכים בסוכה הוא ע"פ הגמ' בראש השנה (יא, א) אלא דקאי בחג, וע"ש בתוס' דבסוכות באו המלאכים לאברהם.

אכן קשה, מדוע לא הכניסן בסוכה ממש כי בוודאי היה לאברהם אבינו סוכה טובה ולמה הכניסן תחת האשל כדאמרינן בזוה"ק. וי"ל עפמ"ש רש"י דכערביים נדמו לו, וא"כ היה מסופק אם הם מלאכים, או גרים עובדי ד', או ערביים. ודברתי עם מרן האם נכון להכניס עכו"ם לסוכה, והסכים שלא להכניסו רק לצאת לחוצה ולדבר עמו כדאמרינן בכלים ספ"א החיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ומסתברא דסוכה ודאי קדושתה כהחיל.

וע"כ לא ידע א"א מה לעשות עם המלאכים אם להכניסן לסוכה שלו, או לא, דשמא ערביים הם, וע"כ נתחכם לעשות סוכה תחת האילן ולהרבות סכך על הענפים של האילן, דממ"נ אם עובדי השי"ת הם, הענפים נתבטלו ברוב והיא סוכה כשרה, ואם ערביים הם, הלא כתב כתיבת גומא פ' נח דבב"נ לא אמרינן ביטול ברוב דד"ז חדשה התורה לישראל ולא ל"נ, וא"כ לאו סוכה היא ויכולים גם עכו"ם לישב בה, עכ"ל ודפח"ח.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

9 תגובות
הצג את כל התגובות