דעות

אם רוצים את החרדים בצה"ל, צריך להפסיק את השימוש הפוליטי בצה"ל על מנת לממש מדיניות אנטי חרדית. חרדים לא ישרתו בצבא שמאיים לעצור לומדי תורה

אני רוצה לומר לכם דבר ברור: בכל פעם שהשיחות נעצרות, בכל פעם שעסקה מתפוצצת מי שמשלמים את המחיר הם החטופים. אנחנו הרגשנו את זה, כל פעם. שוב ושוב. ובכל פעם זה היה קשה יותר. זה היה עלינו. על הגוף שלנו. על הנפש שלנו. 659 ימים עברו. די.

העולם החרדי, על ישיבותיה וחצרות אדמ"וריה, תמיד התייחס לעולם הדתי לאומי בבוז, בהתנשאות, בשחצנות ובגאוותנות. די לנציגי הציונות הדתית לקנות את המיתוס הנדוש הזה

ברור שלא כל הצדק אצלי וברור שהוא גם לא כולו במחנה הפוליטי שאני מחובר אליו, אבל יש עיקר ויש תפל. ומול האש הזרה של עליונות יהודית וקידום אידיאולוגיה ופרקטיקה של השמדה, גירוש והשתלטות, חייבים להרים קול

האם מישהו חושב שנחזור לקיים את מצוות אשת יפת תואר? גם בעת מלחמה קשה אסור לנו לאבד את המוסר האנושי הבסיסי שהעם היהודי הביא לעולם

למה החרדים לא פורשים עכשיו? אם ירוויחו חוק שטוב להם בכנסת הזאת – הרי שהם השיגו הישג ענק מבחינתם. אם לא יהיה חוק בכנסת הזאת הרי שיעבירו בשנת 2026. כך או כך דבר אחד בולט – בשלב הזה כל חברי הקואליציה מתואמים ונמנעים מלהפיל בשלב הזה את הממשלה

אתה יודע מה אומרים: יש שלושה דברים שאי אפשר לברוח מהם: מלאך המוות, מס הכנסה והחופש הגדול". "עד כדי כך?" שאלתי אותו. "כן, עד כדי כך". "מה קרה? למה זה כל כך מפריע לך?" לא הבנתי מה בדיוק יושב עליו

חשוב לשמור על עולם התורה, אפשר לשמור על אורח החיים החרדי גם בתוך המסגרות הצבאיות, אפשר וצריך להגיע להסכמות, אבל לא על גבם של מי שהמדינה יקרה להם מפז

הרמטכ"ל הציג תוכנית חדשה ל"השתלטות על עזה" עם "תצורות מבצעיות חדשות", המיועדת להרחיב את השליטה בשטח ולהפעיל לחץ על חמאס. המטרה: החזרת חטופים ומיטוט חמאס, תוך צמצום שחיקת כוחותינו

הפיכת חרדים לעריקים תיצור שסע; יש לשלוח צווי גיוס לראשי ישיבות שיכריעו מי יישאר ב"תורתו אומנותו" ומי יתגייס. הציות לרבנים יבטיח גיוס מושכל של בני תורה לבשלות רוחנית

לממשלת נתניהו יש אמון של 40% מהכנסת וזהו מצב לא מוסרי. בלי אמון מהעם, ראש ממשלת מיעוט לא יכול לשלוח לוחמים לשדה הקרב ולהחליט החלטות שנוגעות לחיי אדם

כ’ בתמוז אינו יכול להסתיים בטקס בקצה ההר. זהו יום של חשבון נפש וקריאה לפעולה. עלינו לחזור לשורשי החזון ההרצליאני ולהציל את הנס הזה. זו קריאה לפעול למען חיזוק מוסדות הדמוקרטיה, לדרוש שוויון מלא בזכויות ובחובות, להתנגד לכפייה דתית, לדרוש ניהול מקצועי ואחראי, ולהתגייס כולנו למען עתיד המדינה

אם לחמישה לוחמים משתפת במכתב אישי על תחושת השליחות והגאווה ממסירות הלוחמים, וזועקת על עוול הסיוע לחמאס, סיכון חיי הלוחמים, עסקאות שמחזקות את האויב, וחקירות שווא של לוחמים

בחוק הגיוס החדש יש הזדמנות היסטורית. לא לשבור, אלא לבנות. לא להעניש, אלא לחזק. להפסיק לתחזק מערכת שמנציחה השתמטות ולהתחיל להזרים חמצן למסלולים שמציעים אחריות, שילוב וערבות הדדית

בתקופת מלחמה בה התמסר למערכה ואיבד רבים מבניו, הציבור הדתי לאומי מושמץ בביטוי הנורא 'אוכלי מוות', ובגינויים קשים נוספים. מהן הטענות נגדו ומה הקשר שלהן למציאות? תגובה לשמואל רוכברגר

ההחלטה על רשימת המשתחררים בפעימה הראשונה עשויה להכריע גורלות; במאמר שיתפרסם השבוע ב'שבתון', מציע הרב יובל שרלו את מבטה של ההלכה על הסוגיה

בעיצומו של שינוי חינוכי ותרבותי, יותר הורים דתיים שואלים האם לימוד משותף לבנים ובנות בגילאי היסודי הוא אתגר — או דווקא הזדמנות חינוכית

הרב שמעון בן שעיה מתייחסת לתופעת פרסום הסקרים אודות היקפי החילון בציונות הדתית, טוען שזה מחטיא מטרה, פוגע בזהות דתית ומחזק תלישות, וקורא לגישה חינוכית עמוקה יותר

כאשר אדם נבחן קודם כל על פי תיוגיו הפוליטיים ורק אחר כך על פי כישוריו המקצועיים, אנו פוגעים ביסודות הדמוקרטיה. מדינה המבוססת על פסילות הדדיות ולא על לגיטימציה הדדית מאבדת את יכולתה למשוך אליה את המוכשרים ביותר ולהבטיח שירות ציבורי ברמה גבוהה

בדף היומי מקבלים הצצה לתקופה מוקדמת, בה הפרסים הגנו עלינו. כשחושבים על זה בצורה יותר מעמיקה, זה מעלה אתגר מהותי ביחס למשמעות של ריבונות יהודית