תעשיית המוזיקה העולמית הייתה זקוקה להמנון העצמה חדש, וקלי קלארקסון סיפקה אותו בדיוק בזמן. ב-5 בפברואר של אותה שנה, הסינגל "Stronger (What Doesn't Kill You)" טיפס אל פסגת מצעד הבילבורד האמריקאי, והפך לאחד הרגעים המכוננים בקריירה של זוכת "אמריקן איידול" הראשונה.
השיר, השואב השראה מהציטוט המפורסם של הפילוסוף פרידריך ניטשה, לא היה רק עוד להיט רדיו חולף. הוא הצליח ללכוד את רוח התקופה – שילוב בין הפקת פופ-רוק מלוטשת לבין מסר אוניברסלי של חוסן אישי והתגברות על משברים. בתקופה שבה מצעדי הפופ נטו לעבר דאנס ואלקטרוניקה, קלארקסון הביאה עוצמה ווקאלית גולמית שהדהדה מהתפוח הגדול ועד לתחנות הרדיו בישראל.
בארץ, השיר הפך ללהיט ענק שאומץ בחום על ידי גלגלצ והפך לפסקול בלתי נפרד ממסיבות, אימוני כושר ורגעים של "ביחד". ההצלחה שלו נבעה מהיכולת להפוך כאב פרידה לאנרגיה מתפרצת של עצמאות. גם היום, 14 שנים לאחר שכבש את המקום הראשון, "Stronger" נותר תזכורת לעידן שבו פופ יכול היה להיות גם המנון הישרדות אמיתי. הוא לא רק שיר; הוא הצהרת כוונות שנשארה רלוונטית גם בפרספקטיבה של זמן.
תגובות