"כוח המשיכה של העולם בחוץ"
"אחד הדברים שהישיבות הציוניות-דתיות הצטיינו בהם עם השנים זה הנושא של הכנה לצבא", פתח הרב לביא, "אבל אני חושב ששכחנו הרבה פעמים שבסופו של דבר הצבא הוא תקופה מוגבלת. רוב התלמידים לא מייעדים את עצמם לקריירה צבאית. ומה קורה אחר כך? הדלק נגמר".
הרב לביא תיאר את המעבר מהחממה הישיבתית לעולם האקדמי והתעסוקתי במונחים חריפים: "זה כמו לעשות אימונים על הירח ואחרי זה לרדת לכדור הארץ. בישיבה אתה עושה אימונים, אבל כשאתה מגיע ל'כדור הארץ' – לעולם המעשה – אתה פוגש כוח משיכה עוצמתי שפשוט לא הכרת. זה לא שהבחור 'סמרטוט' ולא התקדם בישיבה, אלא שזו אטמוספירה אחרת לגמרי".
לדבריו, הסכנה הגדולה אינה רק בסביבה חילונית שלעיתים נגועה גם באג'נדות אנטי-דתיות במוסדות מסויימים, אלא במיוחד ב"כוח האינרציה". "אדם יוצא מהישיבה, מתחיל לעבוד ולקחת אחריות על הפרנסה, ופשוט נשטף. הוא יכול למצוא את עצמו אחרי כמה חודשים שהוא כבר לא קובע עיתים לתורה, לא בגלל שזה לא חשוב לו, אלא כי הוא פשוט לא שם לב לכך בתוך אינטנסיביות החיים".
צריך לשנות את הלו"ז בישיבות?
אחת הנקודות הנפיצות שעלו בשיחה נוגעת למבנה הלימודים המסורתי בישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות.
"הלו"ז הישיבתי הסטנדרטי צריך לעבור שדרוג", קבע הרב לביא. לטענתו, המצב בו תלמיד לומד גמרא בעיון במשך שנים אך אינו עוסק בצורה שיטתית בשאלות אמוניות והלכתיות שפוגשות את חיי המעשה, הוא בעייתי. "לא יכול להיות שנעסוק בהכנה לצבא באופן משמעותי, ולא נעסוק בשאלות הקיומיות שלנו כאנשים עובדי ה' שחשופים לעולם רחב. צריך לבנות עמוד שדרה שיאפשר לנו להיות שליחים נאמנים גם שם".
הרב לביא הציג את המודל הקיים בישיבת אלון מורה, הכולל תוכנית "בניין אמונה", ושיעורי "עבודת ה' בחיי המעשה" לבוגרי הצבא, בהם לומדים בעיון סוגיות אמוניות הנוגעות לחיי המעשה – מהשתדלות וביטחון ועד היחס הנכון לכסף ושפע, כמשהו שצריך להיות נחלת הכלל. "אנחנו חייבים לעלות קומה. זה לא מספיק להסתפק באמירות כלליות או בשיחות אקראיות. צריך ליצור כאן אידיאולוגיה סדורה של קדושה בתוך עולם החול".
מ"גם וגם" לתודעת שליחות
לסיום, ביקש הרב לביא לחדד את ההבדל בין תפיסת ה"שילוב" הישנה לתפיסת השליחות שהוא מוביל. "אני נגד שילוב. אני נגד 'גם וגם'. הציבור הדתי לאומי היום ברובו נמצא בתודעת ה'מזרחי' של פעם – גם תורה וגם עבודה, כמין פשרה. אנחנו צריכים להיות בתודעה שאותה טרח להנחיל הרב קוק – תורה גדולה שמובילה תודעת שליחות בכל חלקי החיים".
"המטרה היא לא ליצור 'דתי מחמד' שמשתלב יפה באקדמיה", סיכם הרב, "אלא ליצור אישיות עם מנוע אחר, שניגשת לעולם המעשה מתוך תחושה של שליחות אלוקית".
תגובות