בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את בקשתו של בנימין זאבי לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון, שבו התקבל ערעור הפרקליטות ונדחתה טענת ההתיישנות שהעלה זאבי ביחס לעבירת הרצח המיוחסת לו, כ-40 שנה לאחר רציחתו של ניסים שטרית ז״ל.
כתב האישום מייחס לזאבי, יליד 1952, ולמעורב נוסף יליד 1945, אשר השתייכו לקהילת ״שובו בנים״, כי בינואר 1986, יחד עם אחרים, הכו, חטפו וגרמו למותו של ניסים שטרית ז״ל, נער כבן 16. לפי כתב האישום, המעשים בוצעו בשל חשד כי שטרית נפגש עם בנות, בניגוד לנורמות הדתיות של חברי הקהילה, אליה כלל לא השתייך. כתב האישום הוגש בדצמבר 2021, לאחר שנאספו ראיות שאפשרו, לפי הפרקליטות, לזהות את מבצעי הרצח.
במהלך ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים טענו באי כוחו של זאבי כי העבירה התיישנה. זאת, בין היתר, לנוכח העובדה שהתיקון לחוק משנת 2019, הקובע כי אין התיישנות בעבירת רצח, אינו חל רטרואקטיבית. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההגנה והורה על ביטול כתב האישום, בקובעו כי פעולות שביצעה המשטרה בשנת 2010, במסגרת ניסיונות לקבלת דגימות דנ״א מקרובי משפחתו של המנוח, אינן מהוות פעולות חקירה הקוטעות את מרוץ ההתיישנות, מאחר שנערכו כחלק מפרויקט הקמת מאגר נעדרים כללי של משטרת ישראל.
על החלטה זו הגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערעור. בפסק דין שניתן בפברואר 2025 קיבל בית המשפט העליון, ברוב דעות, את עמדת הפרקליטות, וקבע כי הפעולות שבוצעו בשנת 2010 הן פעולות חקירה כמשמעותן בדין, הקוטעות את מרוץ ההתיישנות. בהתאם לכך נקבע כי עבירת הרצח לא התיישנה, והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מנוהל ההליך על ידי עורכות הדין שירה נתן וג׳ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים. שמיעת העדים מצויה בעיצומה.
בהחלטתו היום, שדחתה את הבקשה לדיון נוסף, קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כי פסק הדין אינו קובע הלכה חדשה ואינו משנה את הדין הקיים, אלא מבוסס על יישום אמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס לפרשנות המונח ״פעולת חקירה״, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה.
משכך, נותר על כנו פסק דינו של בית המשפט העליון, וההליך הפלילי בעניינו של בנימין זאבי יימשך בבית המשפט המחוזי בירושלים. במקביל, הפרקליטות ממשיכה לנהל את ההליך הפלילי גם בעניינו של הנאשם הנוסף.
תגובות