חג פורים שעבר לו לפני כמה ימים, לא היה בשבילי עוד חג ככל החגים שעברו ושעוד יעברו עלינו לטובה, היה בו משהו שגרם לי לחשיבה מחודשת ולהסתכלות מפוכחת יותר (למרות משתה החג) על החיים.

כמובן שעיקר ההתעסקות של היום היה בשליחה, קבלה ומיחזור של משלוחי מנות, וכאשר יצאתי לסבב האחרון של המשלוחים פגשתי שלושה אנשים שהיו צריכים את המשלוח ואת שמחת החג שהבאתי איתי לביתם, יותר מכל אחד אחר.

בהתחלה, הגעתי לבית של אישה אלמנה שבעלה נפטר לפני יותר משנה, וראיתי כמה עצב יכול להיות בחג הכל כך שמח, ואיך עצם המחשבה עליה והבאת המשלוח, האירה את החושך בעיניה הכבויות.

לאחר מכן מיהרתי לבית של מכרה נוספת, שם מצאתי אותה מרותקת לכיסא עם רגל שכולה מגובסת, בלי יכולת לזוז ולהתרוצץ כמו כולנו בשליחה וקבלה של מנות כמצוות היום, ועצם ביקור החולים הלא מתוכנן אצלה שימח אותה מאד.

יצאתי משם, והמשכתי ליעד האחרון שלי למשלוח שם מצאתי בית ללא סעודת חג, כי הילדים כבר גדלו, הם בעבודה ובלימודים, ולאבא המבוגר שנשאר בבית לא ממש נשאר מצב רוח לחגוג בגפו, כמובן שיכלתי להרגיש את השמחה בליבו בזמן שהייתי שם ולו לעשר דקות.

יש מי שאין לו

השמטתי קצת פרטים מתחילת סיפור המגילה שלי, שלושת המשלוחים האחרונים בהם פגשתי בעצבות הזו, היו תוצאה של בדיעבד, הם היו פרי מחשבתו של אבי ממש בדקה ה-90 לאחר שכבר סיימנו לשלוח את המשלוחים המתוכננים. הוא חשב על אלה שאולי לא ממש יזכרו אותם השנה ושיש סיבה טובה יותר להביא להם משלוח מנות, מאשר לצאת ידי חובת היום.

המחשבה של אבי על אותם אנשים היא שגרמה לי להיות שליחת המצווה שהביאה קצת אור לביתם בחג. אבל, מי עוד מאיתנו הוציא את אפו מ-ד' אמותיו בחג כדי לחשוב על האחר- הבודד, החולה, העצוב שנמצא לא רחוק מאיתנו ושצריך את המשלוח שהכנו (את ההתייחסות) הרבה יותר מהחבר או מהדוד?

ולמה אני מעלה את כל זה על הכתב? לא כדי שנבין עד כמה ברי מזל אנחנו, שיש לנו משפחה לחגוג איתה, בריאות המאפשרת לנו לחגוג וכסף הממן את החגיגות, אלא כדי שנדע כמה טוב יש ביכולתנו לעשות בחג פורים הבא! מתנות לאביונים זה יפה וחשוב, אך יש משהו מיוחד יותר בנתינה הבלתי אמצעית ובקרבה המתאפשרת לנו בחג פורים באמצעות משלוחי המנות.

אם כל אחד מאיתנו בפעם הבאה ישלח ולו משלוח אחד לאדם שלא באמת קרוב אלינו אך מצוקתו ידועה לנו במשך כל השנה, תחשבו כמה טוב נשפיע על עמנו. ורק אז נוכל לקיים באמת את מה שנכתב במגילה לפני עשרות דורות "ל(כל)יהודים הייתה אורה ושמחה".