אתגרים מסוכנים ופייק ניוז: הורים נגד ויראליות במלחמה - סרוגים

אתגרים מסוכנים ופייק ניוז: הורים נגד ויראליות במלחמה

בימים של מלחמה מול סרטוני אימה וחדשות כזה שמתרוצצים ברשתות החברתיות כיצד עלינו לחנך ולתת לילדינו כלים להתמודדות נכונה מול הוויראליות ברשת

author-image
אתגרים מסוכנים ופייק ניוז: הורים נגד ויראליות במלחמה
  שיתוף ברשת (שאטרסטוק)

במשך כמעט שנתיים נגיף הקורונה הצליח להזכיר לנו מהי הוויראליות המקורית. אבל תכונת הוויראליות, שקבלה משמעות חדשה עם קיומו של האינטרנט, התקיימה לפניו וממשיכה גם אחריו.

הוויראליות הזו ברשת, היכולת של תוכן להיות מופץ מהר כל כך, לכל כך הרבה אנשים במקביל, מביאה איתה סכנות אמיתיות ומוחשיות לנו המבוגרים, ובוודאי כשאנו מבינים את השפעותיה על ילדינו – כעת אנחנו בימי מלחמה, והלחימה הברורה והמיידית היא בחזית נוספת: החלל הקיברנטי. לוחמה פסיכולוגית, הבניית תודעה, הפחדה וסרטוני אימה עלולים למצוא את דרכם אל המכשירים החכמים של הילדים שלנו!

אתגרי רשת מפחידים אותנו ובצדק. גם כשהם אתגרים שאינם נועדו לפגוע, כי ילדים אינם יודעים לאמוד נכונה מה מידת הסיכון שבהם, גם אם הסיכון אינו פיזי בהכרח. בוודאי כאשר מדובר על הנעה לפעולה שממש באה לפגוע באנשים ועלולה להתחבא במסווה של אתגר.

ילדים ברשת (שאטרסטוק)

העברת מידע לא נכון ולא מאומת האחד לשני והפצתו היא מסוכנת. בין אם הדבר שאנו מעבירים הוא אתגר, או ידיעה "חדשותית" כוזבת ולא מאומתת, או לינק שלחיצה עליו עלולה גם לגרום לתוכנות מסוכנות להיות מותקנות במחשבים ובטלפונים שלנו.

בעולמם של ילדינו הצעירים שזה אך קיבלו טלפונים חכמים, אולי לא נמצא בדרך כלל העברה של פייק-ניוז (כפי שלמדנו לקרוא לכך) על איזו חדשה אקטואלית מעולם המבוגרים. אבל אתגרי רשת? בהחלט. לינקים? ודאי. סיפור לא נכון על אחד הילדים שמועבר ומופץ ביניהם ובעצם הופך לכלי לבריונות ברשת (גירסת הילדים לפייק-ניוז)? אם לא נעשה משהו, זה יתרחש.

איך עושים סדר? מהו שורש הבעיה?

שורש הבעיה הבסיסי ביותר פה, הוא כשאנו פועלים מבלי לחשוב לפני. פועלים באוטומט. כשהפעולה האוטומטית מתרחשת –  העברה (Forward) אוטומטית של הודעה שאנו מקבלים באפליקציית מסרונים כמו וואטסאפ, ובהמשך, ברשתות החברתיות – שיתוף, ציוץ מחדש, ועוד – היא בסיס הוויראליות, היא זו שגורמות להפצה מהירה ומרובה של התוכן הלא בהכרח מאומת.

רשתות חברתיות (שאטרסטוק)

אני מזמין אתכם לדמיין ילד שמקבל את טקסט הודעת השרשרת הותיקה "אם לא תעביר ל-10 חברים יהיה לך מזל רע במשך שנה" (בשינוי קל כזה או אחר). בלי הנחיה מאיתנו אותו ילד כנראה יעביר את ההודעה, לא משנה כמה שטותית היא וגם אם הוא לא באמת מאמין שבאמת יהיה לו מזל רע – מה, ככה לקחת סיכון? בסך הכל צריך להעביר.

בסופו של דבר, גם לא צריך באמת טקסט מלחיץ כמו בדוגמה שהזכרתי כדי להניע אנשים, וילדים, להעביר ולשתף הלאה. זה הופך להיות כמעט הרגל – לקבל, ולהעביר. לראות, ולשתף. ייתכן ואנו גם חושבים "אולי זה יעניין אחרים".

ישנה פעולה קטנה ששוברת את השרשרת

אני מדגיש לילדיי את הדבר הבא:

  • אם קיבלתם הודעה שהועברה דרך חבר, ללא מילים אישיות של אותו חבר לגבי "מדוע העביר", "מאיפה קיבל את ההודעה", "מה דעתו עליה" – היא אינה הודעה מעניינת.
  • אם אתם רוצים להעביר הודעה שקיבלתם, אל תעשו זאת מבלי להוסיף עליה את דעתכם, הסבר קצר מדוע העברתם ומה מקור ההודעה.

אני יודע שאצטרך להגיד להם את הדברים עוד מאות פעמים בחייהם עד שזה ייטמע אבל זהו המסר שצריך להיאמר.

ראשית, הן כמי שמקבל הודעה, והן כמי שעומד לשלוח אותה, יש פה השהייה. הפעולה מפסיקה להיות אוטומטית. בין אם אני מנסה לשאול לגבי הסיבה להעברת ההודעה, ובין אם אני מנסה להסביר לעצמי מדוע אני עומד לשלוח אותה.

מדוע אני עומד לשלוח אותה (צילום:שטארסטוק)

שנית, אני מנסה להסביר לילדיי שלא יבטלו את עצמם. כשאנו מעבירים דבר מה באופן אוטומטי אנו נותנים לאדם אחר לדבר בשמנו. הרי מי שיקבל את ההודעה מאיתנו, ייתכן ויחשוב שהעברנו אותה כי אנו עומדים מאחורי התוכן שלה. ובאופן סימטרי, כשאנו מקשיבים להודעה שחבר העביר לנו מבלי שהוא הוסיף מידע בזמן ההעברה, הרי שאנו נותנים למישהו אחר לדבר בשמו.

"לוודא שאיננו מתייחסים להודעות שהועברו אלינו אם לא כללו מידע אישי מהשולח על הסיבה בגללה שלח, ואנחנו עצמנו לא שולחים הודעה שכזו" הוא כלל טכני שקל להבינו, ולא קשה לעמוד בו. אבל יש לו השפעה חזקה מאוד בעיני. עמידה בכלל הזה מחזירה לנו את הכוח ומוציאה אותנו מהסחרור הויראלי. וככל שעוד ועוד אנשים יעמדו בכלל הזה ונגדל את ילדינו לעמוד בכלל הזה, יהיה פחות סחרור סביבנו.

 

נצר שוחט הוא אב לשלושה, שירת בעבר בתפקידי הוראה טכנולוגית והיום משמש בתפקיד בכיר בחברה בין-לאומית לפיתוח מוצרי הגנת סייבר. מחבר הספר "דרך הדלת: כך לימדתי את ילדיי בטיחות ברשת", הוצאת קינמון. הספר זכה לתרגום לאנגלית בימים אלו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו