אמילי עמרוסי: להיות אמא בזמן מלחמה. צפו - סרוגים

אמילי עמרוסי: להיות אמא בזמן מלחמה. צפו

התרגול שאני נותנת גם לילדים שלי: תזכרו שאם הלא צפוי תופס אתכם, לא משנה איפה – הדבר הראשון שמיישר את היכולת להתייצב, זה תזכרו שאתן לא לבד. זמן קשה להיות אימהות. נדמה לי שנצליח

author-image
אמילי עמרוסי: להיות אמא בזמן מלחמה. צפו
  אמילי עמרוסי עם עצות לאמהות (פיקוד העורף)

אמא בזמן מלחמה: אשת התקשורת אמילי עמרוסי בעצות מעשיות להתמודדות עם ימי הלחימה, חיזוק הרוח והחוסן. הסרטון צולם במסגרת סדרה לאימהות בשעת מלחמה של הדסק הדתי-חרדי במכלול ההסברה של פיקוד העורף.

המלחמה נפלה עלינו, כשאנחנו האמא. זה לא יאמן. אנחנו אלה שנמצאות על אם הדרך, אם הדרך זה אמצע הדרך. אנחנו באמצע של הדבר, אמצע של הבית. אנחנו חרדות, מבולבלות, מסתכלות לרגע אחורה כמו אשת לוט – אנחנו רואות בעיקר את סדום בוערת. מסתכלות קדימה – נורא קשה לראות לאן הולכים. אני באופן אישי מצאתי שהדרך שלי להרגיע את הילדים או להמשיך להרגיש עיקר הבית, אם הבית, זאת שהכל מסביבה ולא זאת שנשענת על הילדים – זה למצוא לעצמי דימוי.

אז אני ממליצה גם לכן ליצור לעצמכם דימוי של מה אתם בתור אמא. הם אתן קברניט של ספינה שנוסעת, אולי אתן מסלול המראה, יכול להיות שאת אדמה שעליה אפשר לצמוח, ממנה רוחשים חיים וממנה צומחים. יכול להיות שאת ענן שמוריד גשם.

הילד יכול להתנפץ עליי, ואני יכולה גם להכיל אותו

אני באופן אישי מרגישה כמו חומה, אבל חומה שעשויה מספוג שהילד יכול להתנפץ עליי, ואני יכולה גם להכיל אותו. יש מקום לקבל חיבוק בתוך החומה הזאת, אבל זו חומה שאי אפשר להזיז אותה, גם אם הילד ינסה, הוא לא יצליח להזיז. זו חומה חזקה ורכה ביחד.

אני חושבת שלחזור לעצמנו על הדימוי הזה, מחזיק אותנו בתוך המקום הרגוע והשפוי בתוך הבית.

וכמובן יש את כל הוראות פיקוד העורף, אני משננת עם הילדים לפני שהם יוצאים מה הם עושים אם הם באוטובוס ויש אזעקה. מה הם עושים אם הם בדרך לחבר, בסניף בני עקיבא אם הם נמצאים בבית אחר, אם הם נמצאים בבית ספר ומה הם עושים אם קורה "משהו לא צפוי". כך אנחנו קוראים לכל מרחב האפשרויות האחר, הדבר הלא צפוי שקורה.

זה באמת קשה, כי בתרחיש הזה של המשהו הלא צפוי שזה לא רק מה אני עושה כשיש אזעקה, מה אני עושה כשאני נוסעת באוטובוס, ופתאום יש התרעת פיקוד העורף. יכולים להיות עוד הרבה דברים לא צפויים לתת לילדים את הכלים. אחד הכלים שאני נתתי להם זה לחזור ולהגיד לעצמם "אני לא לבד". גם אם באותו רגע אני לבד, אני לא לבד. יש לי אבא ואמא, ויש את בורא עולם ששומר עליי.

אחד הדברים שאנחנו טועים בהם, שאנחנו חושבים שההיפך מפחד זה אומץ. ההפך מפחד זה לא אומץ ההפך מפחד זה מושגחות. אם אני הולכת לבד בחניון חשוך, ואני שומעת רק את הד הצעדים שלי, אני מאוד מפחדת. אבל אם אני יודעת שבאותו רגע יש איזה מצלמה עם מאבטח שמסתכל עליי ורואה אותי – הפחד יורד.

גם אני בעצמי כשאני מפחדת, אני אומרת לעצמי: קוראים לי אמילי עמרוסי ואני לא לבד. קוראים לי אמילי עמרוסי, ואני מושגחת, יש מישהו שרואה אותי עכשיו, לרגע לא מסיר את העיניים ממני וכל מה שקורה לי הוא מושגח. אז זה התרגול שאני נותנת גם לילדים שלי: תזכרו שאם הלא צפוי תופס אתכם, לא משנה איפה – הדבר הראשון שמיישר את היכולת להתייצב, זה תזכרו שאתן לא לבד.

זמן קשה להיות אימהות. נדמה לי שנצליח.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
סתם שטוחה ...
לסבית | 17-11-2023 5:49
סתם שטוחה
2
מתי מורידים את...
ירון זהבי | 19-11-2023 15:48
מתי מורידים את הכתבה הזו??
3
בעקבות תגובות 1-2
מרים | 22-11-2023 9:08
לא ברור לי מדוע תגובות 1-2 הן כל כך נגטיביות ומשפילות. אמילי אמרוסי מנסה לתת כלים. יתכן שלאחת מאתנו הם מעולים, ולאחרת אינם מועילים. אבל למה להשטיח ולבזות? אמילי אמרוסי, כתבת דברים חזקים ויפים. הלוואי שיתנו כוחות להרבה אמהות. וגם מי שלא מצא בדברייך מזור, הלוואי שידע לכבד ולהעריך. ואם בתוכנו קיימת מערכת יחסים כל כך עכורה, מה לנו כי נלין על המעגלים הרחבים יותר. אנא, חדלו הרע. כבדו זה את זה, ואם הדברים אינם נוגעים בך - תמשיך לקרוא הלאה כתבות אחרות. אל נא אחי תרעו, אל נא אחי תשחיתו כל חלקה טובה. אל נא אחי תחשיכו את האורות סביבנו. אל נא אחי תפגעו זה בזה, ובפרט כשאין בכך כל ערך וטעם