שואל התנה בפניי שהוא שמע בתדהמה כיצד פרופסור אסא התבטא כלפי הציונות הדתית בגלל התחזקותה בבחירות האחרונות, הוא כינה אותם כ"מוטציות" ואמר שזה לא העם שלו ושהוא לא מעוניין להימנות בעם יהודי כזה.

והוא שואל – איך ייתכן שאדם מלומד כזה, שממונה על הקוד האתי של צה"ל, מה גם ששורשיו הם מבית תורני – כיצד ייתכן שהוא מתבטא בדרך הזו? והאומנם יש משהו בדבריו?

ובכן, עלינו לדעת שתוצאות הבחירות הנוכחיות אינן רק בעלות משמעות פוליטית – שלטונית מי שולט ומי מנהל את המדינה, אלא בעלת משמעות ערכית-זהותית ממדרגה ראשונה, וזה לא רק בגלל התייחסותנו כאנשים דתיים שבאמת העניין של הזהות היהודית של האומה והמדינה מאוד נוגע לנו, אלא זה גם מתוך ראייה לאחינו היקרים שהם נמצאים במפלגות ה'מרכז' וב'שמאל הציוני', אנשים מאוד מלומדים – שרואים בזה עניין של הכרעה בדבר הזהות של עמנו.

פרופסור כשר וגם הרמטכ"ל לשעבר אמרו שאם בן גביר יהיה שר – תהיה מלחמת אחים, ואותו הרמטכ"ל הוא אדם אציל ועדין נפש ואף על פי כן ולמרות הכול התבטא כמו שהוא התבטא.

אין צל של ספק שיש כאן מאבק ערכי ממדרגה ראשונה, האם העם היהודי הוא עם עם שורשים אדירים בני אלפי שנים – 'עם תנ"ך', שהוא בעצם הקושאן שלנו על ארץ ישראל כפי שהתבטא דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שלפי דבריו הוא היה אדם לא דתי, ואין צל של ספק אם התנ"ך הוא הקושאן שלנו על ארץ ישראל הוא גם כן המקור לזהות שלנו.

שגיאה: סוג קובץ לא נתמך

הרי מדובר בספר שמיליארדי בני אדם רואים בו כספר קדוש, לא רק מיליוני היהודים אלא מיליארדי בני אדם ברחבי התבל – רואים בתנ"ך כספר קדוש, והוא מקור הזהות שלנו.

ועכשיו השאלה היא – באיזו מידה אנחנו שואבים מהתנ"ך את משמעות הזהות שלנו ובאיזו מידה אנחנו מתרחקים ממנו חלילה כפי שרוצים לצערנו דמויות כאלו?

ואז נעשה חשבון ונראה האם הללו אשר אומרים שהתוצאות של הבחירות הן שינוי ב'נפש' ושינוי 'בבית של המדינה', ואשר אומרים זה לא העם היהודי שלי, האם מדובר באמת במשהו חדשני מהפכני אשר מצדיק את התגובה שלהם או אולי בדיוק הפוך, שמא הניסיון שלהם לחדש זהות לעם היהודי הוא חידוש מהפכני מאוד מרחיק לכת שכשכעת נראה להם שלא עלתה בידם, הרי הם רואים בזה הכרעה שהיא מנוגדת להשקפת עולמם הבסיסית ומשום כך מתבטאים התבטאויות מאוד קשות כמו ההתבטאויות הללו.

עלינו לדבר בשיח מכיל ומקרב אף עם מתנגדינו. אסור לנו בשום פנים ואופן להיגרר חס וחלילה לרמת ביטויים כאלה, שבוודאי ייפתחו ויעצימו שנאת אחים, אלא כפי שהתורה מחנכת אותנו שאסור להרחיק שום יהודי אשר איננו הולך בדרך ה' אלא צריך להכיל לקרב ולאהוב אותו.

כולנו בנים של הקב"ה וכולנו אחים – אלא שהוויכוח בדבר הזהות שלנו צריך להימשך ובדרך מכובדת, ולראות מיהו המהפכן ומיהו המשנה – וכל המשנה ידו על התחתונה.

אין זאת אומרת שהתורה אינה פתוחה לשינויים מודרנים ועקרונות ליבראלים, בוודאי יש פתיחות וניתן להראות זאת על כל צעד ושעל אם רק רוצים לשמוע.

אבל שנדע שמי שאומר זה לא העם שלי הוא מציב את עצמו כמי שקובע מה זה עם יהודי, כאילו אין עוד אחרים בשיח אלא רק מה שנראה ומתאים לו ולתפיסת עולמו הצרה.

חייבים לנהוג במתינות בדיבור כדי שלא נגיע חלילה למלחמת אחים. צריך להיות מתונים בהתבטאויות על מנת שחס וחלילה תוצאות הבחירות לא יגררו אותנו לשנאת אחים ולמלחמת אחים, אלא אדרבא ואדרבא שהתוצאות הללו מלבד המשמעות הפוליטית שלהם אולי יגרמו לנו להיפתח ולדבר אלו עם אלו, ולשים על השולחן את עניין הזהות היהודית ודיונים ערכיים נוספים, דבר זה מאוד חשוב אם ייצמח כתוצאה מהבחירות הללו והיה זה שכרנו.

אבל ביטויים כאלו וניסוחים כאלו שיש להם פוטנציאל נפיץ מאוד של שנאת חינם, בוודאי לא יביאו לידי תוצאות של קירוב אלא לתוצאות של ריחוק ולזה בוודאי הדמוקרטיה איננה מעוניינת בכך ובוודאי שלא היהדות מעוניינת בכך.

כל הכרעה של רבים היא הכרעה שאמורה לתת שלום וקירוב ושל התנהלות ביחד, ולא של חס וחלילה קיטובים ואיומים של פילוגים – זו צריכה להיות התגובה לאחים כאלה אשר אנחנו מבינים אותם.

הרי הם צריכים לקחת בחשבון כיצד יהודים דתיים יראי שמיים חשו והרגישו בממשלה האחרונה בדבר חקיקות שהן מרחיקות לכת מבחינת הערכים היהודים, ואף על פי כן אותם יהודים יראי ה' לא פתחו במרד ולא פתחו במרי לא פתחו בהתבטאויות כאלה קיצוניות.

צריך לדעת שאנחנו נמצאים כאן אחרי אלפיים שנות גלות, שבנו לארצנו לא כמדינת מקלט – אלא תחיית האומה, ובתהליך תחיית האומה 'ויתרוצצו הבנים בקרבה' – לכן בשביל זה צריך לשבת ולדבר ולא חס וחלילה להתבטא ביטויים כאלה מרחיקים ומפלגים.