חורבן הבית, חורבן אישי: ישראל דיסקינד, שאיבד את אחיו שמחה בונים ז"ל אחד מ-45 ההרוגים באסון מירון לפני קצת יותר משנה, מספר בראיון מיוחד באולפן סרוגים על החורבן האישי-משפחתי בעקבות האסון, ועל הניסיון להסתכל קדימה ולהמשיך בחיים.

צפו בראיון המלא:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ראיון ישראל דיסקינד

"בסביבות אחת בלילה, רבע שעה אחרי שהאסון קרה בפועל, בקבוצות הוואטסאפ מתחילים לרוץ סרטונים ותמונות" מספר ישראל, "התחלנו ישר במשפחה לנסות לברר מה עם קרובי המשפחה שנמצאים בהר. לי הייתה הרגשה מוזרה לגבי שמחה בונים".

(ישראל דיסקינד לצד אחיו שמחה בונים ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה)

"עד היום לא קיבלנו שום הודעה משום גוף ממדינת ישראל שהודיע לנו על שמחה בונים. אנחנו אלה שהודענו למשטרה" מספר ישראל, "קברנו אותו כמה דקות לפני שבת, ישר מהקבורה שלו חזרנו הביתה ונעמדנו לשיר 'לכה דודי לקראת כלה'. מאז עברנו שנה ושלושה חודשים של חורבן אישי, חורבן משפחתי וניסיון להסתכל קדימה על החיים".

מי היה שמחה בונים ז"ל עבורך?

"הוא היה בשבילי החוליה המקשרת ביני ובין החסידות. יש חור גדול, חסר ענק וגעגוע בלתי נגמר"