דקות לפני טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בהיכל הזיכרון בהר הרצל, נפגש ראש הממשלה נפתלי בנט עם ילדיו של חברו הטוב סא"ל עמנואל מורנו, קצין בסיירת מטכ"ל שנפל ביום האחרון של מלחמת לבנון השנייה.

בתו של מורנו, אביה היא כיום קצינה באגף המודיעין.

בנט יצא מהנאום שכתב ואמר: "אני לא יכול לחשוב מה עמנואל היה אומר לו היה רואה את אביה, קצינה גדולה, כל כך יפה. עמנואל ואני לא רק שירתנו יחד אלא גם נישאנו יחד. אביה הוא לא הפסיק לחפור עלייך, והוא לא היה מרפה. שיחת הטלפון האחרונה עם עמנואל הייתה אחרי סוף מלחמת לבנון השנייה. עמנואל אמר באותה שיחה: "עם ישראל היה צריך לחטוף זעזוע כדי להתרומם מחדש" ואין לי ספק שעמנואל היה גאה בך אביה, וגם אני מתגעגע לאבא שלכם מאוד"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט נפגש עם בתו של עמנואל מורנו לפני הטקס (בנצי רובין)

בנט ומורנו התגייסו יחד לסיירת מטכ"ל ועברו את המסלול במשותף (עם מתן כהנא). אחרי סיום המסלול נפרדו דרכם: בנט עבר למגלן, כהנא עבר לקורס טייס ומורנו נשאר בסיירת מטכ"ל, שם הפך ללוחם אגדי, והשתתף בעשרות פעולות עלומות בשטח האויב. 16 שנה אחרי נפילתו, תמונתו עדיין אסורה בפרסום.

אתמול עלה בנט לקברו של מורנו בהר הרצל בירושלים. זו גם הייתה תחנתו הראשונה, לפני שנה, מיד לאחר השבעת הממשלה והתצלום המסורתי בבית הנשיא.

אח שכול ממלחמת העצמאות

לאחר מכן נפגש בנט עם אח שכול ממלחמת העצמאות. יחיאל סרי היה בן 16.5 כשנפל בקרבות גוש עציון הוא היה מלווה שיירות בדרך לגוש עציון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אח של יחיאל סרי

אין לי ספק שעמנואל היה מאוד מאוד גאה בך אביה

בעקבות המפגשים האלה שינה בנט את נאומו ופתח אותו בהתייחסות אישית לשני המפגשים:

"אני אחרוג במעט מהטקסט שתכננתי. מדי שנה אני מגיע כשעה לפני הטקס לפגוש משפחות. הסתובבתי ופגשתי את שלושת אחיו של יחיאל בן ה-16 וחצי שנפל בגוש עציון בקום המדינה. לפתע, אני רואה את ילדי משפחת מורנו – את אביה, את נריה, נועם-ישראל, את אבא אלירן, האבא החדש-ישן כבר, את האחיות הקטנות. אני לא יכול שלא לחשוב מה עמנואל היה חושב כשהוא רואה את אביה קצינה ביחידה בצבא הגנה לישראל, כל-כך גדולה ויפה.

אני רק אגיד לכם, הילדים, שעמנואל ואני לא רק שירתנו ביחד אלא גם נישאנו בהפרש של כמה שבועות, אבל מאיה ועמנואל הביאו את ילדיהם שנים לפניי. בזמנו, הוא סיפר לי על הילדים ויש דבר כזה שמי שאין לו ילדים, הוא לא מבין למה זה מעניין.

אז אביה, הוא לא הפסיק "לחפור" עלייך "תקשיב, אני יודע שכולם אומרים אבל אביה שונה, היא באמת הכי חכמה, היא באמת הכי מוכשרת". הוא לא היה מרפה.

שיחת הטלפון האחרונה עם עמנואל הייתה ביום חמישי אחר הצהריים, פחות או יותר יום-יומיים לפני סוף מלחמת לבנון השנייה, וכדרכנו קיטרנו. אמרתי: "מה קרה לנו?" ועמנואל אמר באותה שיחה: "עם ישראל היה צריך לחטוף זעזוע כדי להתרומם מחדש", ואין לי ספק שעמנואל היה מאוד מאוד גאה בך אביה, בכם – אתם כ"כ גדולים, יותר גבוהים ממנו, זה כנראה הגנים של אמא, וגם אני מתגעגע לאבא שלכם מאוד".