היום בהיסטוריה: כשהאשכנזים בפתח תקוה ראו לראשונה מצה תימנית

"געוואלד! גויים!" זעקו מתפללי בית הכנסת הגדול בפתח תקווה כשנכנסו לתפילת שחרית בחג הפסח שנת תרע"ב (19112) לפני 110 שנים.

מה קרה? שאלו שאר המתפללים.

"אמרנו לכם שהאנשים האלה אינם יהודים" השיבו הראשונים בסערת רגשות. בדך לכאן ראינו את התימניות אופות לחם, פיתות, חמץ וכולם יושבים ואוכלים בפהרסיה חמץ בפסח…"

סערת הרגשות והחשדנות לא התחילה בחג הפסח אלא הרבה לפני כן. אל מתיישבי אם המושבות יוצאי אירופה הצטרפו עולים מתימן.

הגלות הארוכה והמרחק הרב בין חלקי העם גרמו לחשדנות ולעין צרה איש באחיו. מוזרים היו היהודים יוצאי תימן ליהודים יוצאי אירופה. צבע עורם לבושם ומנהגיהם, גרמו ליוצאי אירופה להטיל ספק ביהדותם של יוצאי תימן. עד לאותו פסח.

ערבים אופים פיתות באפייה עצמית (ארכיון: עבד אל רחים חאטיב/פלאש90)

רב המושבה הרב ישראל אבא ציטרון (אישיות מופלאה, מקורב לרב קוק וחבר המזרחי)  נדהם ממה ששמע אך ביקש לסיים את התפילה בשקט ולאחריה ייגשו לברר את העניין.

לאחר התפילה צעדו מתפללי בית הכנסת הגדול ובראשם הרב ציטרון אל מקום מושבם של יהודי תימן. הרב ציטרון קרא לרב הקהילה הרב שלום גלוסקא ושאלו האם נכונה השמועה כי אתם אופים ואוכלים פיתות בעיצומו של חג הפסח?

צחק הרב גלוסקא וצחקו בני קהילתו.

ענה הרב גלוסקא: "אנו אופים ואוכלים מצה, את המצה האמתית"

ואז החל הרב גלוסקא להסביר לרב ציטרון באריכות את תהליך אפיית המצות לקהילת בני תימן. מקניית החיטים המשובחות ניקוי גרגיר גרגיר, חידוש אבנים הרחיים נקיות מחשש חמץ, טחינת החיטים ושמירת הקמח בכלים מיוחדים, בניית תנור חדש, שאיבת מים שלנו, ועד ליום החג בו שלוש נשים אופות בזריזות ובשמירה שהבצק לא יתפח.

הרב ציטרון ביקש מהרב גלוסקא שידגים לו את תהליך האפיה. קרא הרב גלוסקא לאישתו ולשתי נשים נוספות ובמהירות הדגימו כיצד אופות הן את המצות.

לקח הרב ציטרון את המצה שקיבל מהרב גלוסקא נטל את ידיו בירך המוציא עלה על שולחן אכל מן המצה והכריז: "מצה זו כשרה למהדרין מן המהדרין" נשק לרב גלוסקא וביקש את סליחת בני תימן בשם כל בני קהילתו.

ומצת השלום השכינה שלום בין תושבי אם המושבות.