פורים תשפ"ב בסרוגים. קהילות רבות בעולם היהודי נהגו לציין מהפך שעברה אותה קהילה או משפחה וניצלה ממוות לחיים כיום משתה ושמחה, ימים אלה נקראים "פורים שני". לעיתים נקרא הפורים על שם האירוע ממנו ניצלו או על שם התאריך בו ארע הנס. יש וההצלה הייתה מעלילה או רצון לפגוע בקהילות שלמות ויש ההצלות היו מפגעי הטבע. יום ההצלה לעיתים צוין כיום סליחות וברוב המקרים כיום חג ושמחה ומגילות חוברו לזכר המאורע.

לקראת חג הפורים נסקור סוגים שונים של ימי הפורים שנהגו לציין בקהילות שונות. חלק נציין היום את החלק השני נציין מחר.

פורים מועד קטן או אבן אלחסן, ב' בחשוון בעקבות הלשנה של הקצב היהודי לשלטונות כי יהודי שיראז שבפרס קללו את האסלאם נאלצו יהודי שיראז להתאסלם. לפני מותו הודה הקצב כי העליל על אחיו והיהודים הורשו לחזור לדתם. אותו היום ב' חשוון קבעו לפורים אבן אלחסן וליום משתה ושמחה.

פורים נרבונה צרפת – כ' באדר ד'תתקצ"ו, (1236) אנשי נרבונה התנפלו על שכונת היהודים בעקבות עלילת דם, אך מושל העיר הציל אותם.

פורים קסטיליה – כ"א באדר ה'צ"ט (1339) יהודי קסטילה ניצלים מגזרת חרם וגירוש בעקבות עלילתו של אחד השרים

פורים סרגוסה

י"ז/י"ח בשבט – יהודי סרגוסה ניצלו לאחר שיהודי מומר הלשין למלך שהיהודים יוצאים לקראתו בנרתיקי ספרי התורה ללא הספרים. לרגל המאורע חיברו מגילה מיוחדת.

״ויהי בימי סראגוסנוס מלך אדיר וחזק״, פותחת המגילה, המספרת על הקהילות היהודיות שנהגו לכבד את המלך בהוצאת שלושים ושישה ספרי תורה בטקס רב רושם. ברבות הימים החלו להוציא את מעילי הספרים ללא הגוויל שבתוכו. אולם בשנת שתים-עשרה למלכותו של סראגוסנוס ״נשתמד איש רב ומדון רשע ובליעל״, אשר רכש לו מעמד בבית המלך. לאחר הטקס הקבוע הוציא המשומד לעז על ההילה באומרו כי ספרי התורה שהיהודים מוציאים לכבודו הם למעשה מעילים ריקים. למשמע הדבר קצף ״המלך מאוד וחמתו בערה בו״ ואיים להשמיד את הקהילות. בלילה ההוא ראו כל שמשי הקהילות חיזיון שעליהם למלא את ספרי התורה הריקים, וכאשר עבר המלך בשוק היהודים למחרת עם פמלייתו וביקש לפתוח את מעילי הספרים – היו כולם מלאים בספרי התורה. המלך בירך את אנשי הקהילות, הקל מעליהם את המס, ואת המלשין ״מרקוש הרשע״ תלו על עץ.

בדומה למגילת אסתר, מגילת סרגוסה מסתיימת בקביעה לדורות: ״על כן קיימו וקיבלו היהודים הנמצאים בעיר שארגושא עליהם ועל זרעם ולא יעבור להיות עשים את יום שבעה עשר לחודש שבט בכל שנה ושנה הם ובניהם ובני בניהם עד עולם ששון ושמחה משתה ויום טוב ומשלוח מנות יש לרעהו ומתנות לאביונים ולאין נכון לו״. ואמנם, קהילות רבות באימפריה העות׳מאנית כגון סלוניקי, יאנינה, איסטנבול ואיזמיר, בקרב יהודי תוניס ואף בירושלים, נהגו עד ראשית המאה העשרים לקיים את המנהג ולקרוא את המגילה ביום ״פורים סראגוסא״ שבי״ז שבט.

מגילת פורים סארגוסה (הספרייה הלאומית)
מגילת פורים סארגוסה (הספרייה הלאומית)

פורים קהיר – כ"ו באדר  יהודי קהיר ניצלו מגזרת מושל מצרים לשלם כופר רב ואם לא ישלמו יחריב את העיר אחד מעוזריו רצח אותו ויהודי קהיר ניצלו.

פורים הנוצרים, אלג'יר- ד' בחשוון ה'ש"א (1540) כשמלך ספרד תכנן לכבוש את אלג'יר חששו יהודי אלג'יר מקנאות הספרדים, הצי הספרדי הגיע מהים וכשהגיעו לעלות ליבשה התחוללה סופה אדירה וכל הצי והחיילים טבעו בים והיהודים נשמו לרווחה

פורים מרוקו – א' באלול ה'שלח (1578) כשמלך פורטוגל פלש למרוקו חשש יהודי מרוקו ששלטון האנקויזציה יגיע למרוקו. מלך פורטוגל הובס ויהודי מרוקו נשמו לרווחה ומגילה נכתבה לכבוד המאורע,  בסידורי הקהילה נקרא המאורע פורים קטן.

פורים כיאוס, די לה סיניורה – ח' באייר באי כיאוס גרה אישה יהודיה שתנור האפיה שלה היה מתחת לתותח שבחצר ביתה, באחת הפעמים שכחה לסגור את התנור ומחום התנור התותח התפוצץ. היוונים שבאותו הזמן מרדו בתורכים חשבו שהגיעה תגבורת לתורכים וברחו מהאי. ויהודי האי קבעו לחג ע"ש הסיניורה.

פורים חברון – י"ד בטבת. התבטלה גזרת מכירת יהודי חברון לעבדים אם לא יתנו לפחה מושל חברון 50,000 לירות.

פורים אנקונה איטליה – כ"א בטבת ה'תנ"א, (1690) – ניצלו מרעידת אדמה גדולה מאד.

פורים שריף-טריפולי– כ"ד בטבת התס"ה (1705) איברהים אשריף מושל תוניס צר על טריפולי והבטיח לתושבים הערבים כי אם יכנע ימסור בידיהם את היהודים ורכושם. מגפה פרצה בצבאו של שריף והוא נאלץ לסגת. יהודי טריפולי כינו פורים זה פורים כד'אבנה.

פורים ליבורנו איטליה – כ"ב בשבט, תק"ב, (1742) – נס ההצלה של קהילת ליבורנו ממספר רעידות אדמה לזכר המאורע הזה קיבלו עליהם יהודי קהילת ליבורנו את יום כ"ב בשבט ליום צום ותענית, ובסיום התענית חגגו את הצלתם בשירה ובזמירות

פורים טבריה– לאחר שסולימן פשה צר על טבריה במשך 83 ימים ובהם הפגיז את העיר ביום ד' כסלו התק"ג (1743) עזב את העיר ויהודי העיר נשמו לרווחה וציינו את היום כפורים טבריה

פורים אוראן (אלג'יריה)- ו' באב תק"צ. יהודי עיר אוראן באלג'יר קבעו פורים לזכר כיבוש העיר על ידי הצרפתים מהמוסלמים ביום זה, אף על פי שחל בשבוע שחל ת"ב.

פורים רודוס – י"ד באדר יהדות רודוס ניצלה מעלילת דם שהעלילו הסוחרים היוונים על הקהילה היהודית שרצחו נער נוצרי. העלילה התבררה כשקר ביום הפורים וקהילת רודוס הוסיפה על חג הפורים את נס ההצלה שלה.

פורים שלג – תוניס כ"ד בטבת, ה'תרנ"א, (1891) שלג גדול גרם נזקים כבדים לתושבים אבל ב"עיר היהודים" לא ירד השלג.

פורים רומא – ב' בשבט גשם החל לרדת רגע לפני שהתפשטה השריפה וכמעט שריפה את בתי היהודים בגטו.

פורים סיינה – ט"ו בסיוון ה'תקנ"ט, (1799) – מהפכנים מצרפת השתלטו על סיינה, איימו לשרוף את כל הגטו. הנסיך הציל את הגטו והחזיר ליהודים את כספם שנבזז בידי המהפכנים. אותו יום נקבע צום בבוקר ופורים לאחר הצהריים.

פורים רומניה – ד' באלול תש"ד (23.8.44) נחרת ביהדות רומניה כיום פורים רומניה לאחר שמחצית מיהדות זו ניצלו "מהפתרון הסופי".

טעמנו קצת מסוגי פורים שונים שהתקבלו בקהילות שונות כציון ליום מהפך שעברה אותה קהילה כמשקל לפורים שהתחלנו לחגוג הערב, והרשימה ארוכה ארוכה.

אך אם יורשה לי "ה'ונהפוכו'" הגדול של עם ישראל ולא קהילה בודדת, ובמובן מסוים יותר מהפורים ההוא. יום ה' באייר תש"ח העצמאות לה זכינו אחרי אלפיים שנה,

פורים שמח לכם ולכל משפחתכם ולכל עם ישראל