כפי שפורסם בסרוגים, חוק הנצחת מורשת הרב קוק" של ח"כ ניר אורבך יעלה ביום ראשון הקרוב בוועדת שרים לחקיקה, ולפי גורמים בקואליציה, מסתמן שהושגה הסכמה שתביא לאישורה של הצעת החוק.

לפי סדר היום של הוועדה, לצד חוק הרב קוק, ח"כ גלעד קריב (העבודה) יעלה את חוק להנצחת ברל כצנלסון, ושרי הממשלה צפויים לאשר את שתי הצעות החוק, כאשר כל מחנה זוכה לקדם הנצחה של אישיות חשובה מההיסטוריה של הקמת המדינה.

בעבר הגישה ח"כ מרב מיכאלי הצעת חוק דומה שלא קודמה. כעת חברה למפלגה, גלעד קריב, מעלה חוק זהה שכאמור צפוי להיות מאושר יחד עם החוק של ניר אורבך.

סעיפי הצעות החוק, בסדר היום של ועדת השרים

מלשכתו של ניר אורבך נמסר לסרוגים: "מפלגת ימינה ומפלגת העבודה עובדות יחד לקדם את חוק הרב קוק וחוק ברל כצנלסון. הקואליציה הנוכחית הביאה איתה הזדמנות לחיבורים. הרעיון של קידום משותף של חוקים לאומיים להנצחתם של רב ראשי והוגה דעות, שהיו מנהיגים ציוניים ומובילים משני מגזרים שונים ושהיו מחוברים לעם, לארץ, לתורה ולמסורת היהודית הוא הזדמנות לשיתוף פעולה בין מפלגות ציוניות משני צידי המפה הפוליטית בחוקים חברתיים וחשובים ערכית ורוחנית."

ברל כצנלסון היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה (מפא"י) בארץ ישראל, ונחשב אחד מהוגי הדעות של הציונות הסוציאליסטית. היה ממקימי מוסדות ההסתדרות ודמות מפתח בימי העלייה השנייה, ואך חיבר את תפילת "יזכור" לזכר חללי מערכות ישראל. כצנלסון נפטר בגיל 57 בשנת 1944 ונקבר בבית הקברות כנרת.

ברל כצנלסון נושא דברים בבן שמן, 1934 (צילום: זולטן קלוגר. מתוך אוסף התצלומים הלאומי, לע"מ)

חוק ברל כצנלסון יקבע את יום פטירתו, כ"ד אב, יום הנצחה רשמי עם טקס על יד קברו וציון במליאת הכנסת. כמו כן תוקם מועצה ציבורית שתפעל להנצחת מורשתו ותייעץ לממשלה וגופים רשמיים כיצד להביא לקדם מדיניות ופעילות חינוך לזכרו.

הרב קוק ומורשתו יקבלו הכרה רשמית

בדומה להרצל וז'בוטינסקי, גם הראי"ה קוק יזכה ליום הנצחה ממלכתי – כך לפי הצעת חוק החדשה שמקדם ניר אורבך. לפי החוק, תוקם מועצה ציבורית לזכר מורשתו שיצוין ביום פטירתו.

לפי ההצעה החדשה, מטרותיו של חוק זה "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של הרב קוק, אשר ייסד את הרבנות הראשית ושימש כרב הראשי הראשון, והיה מנהיג ציוני דגול, איש רוח ומעשה, גאון התורה, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני-דתי."

הרב קוק זצ"ל

נוסח הצעת החוק של אורבך מתבסס על נוסח החוקים שמנצחים גדולי אומה אחרים: בנימין זאב הרצל (חוק משנת 2004) זאב ז'בוטינסקי (חוק משנת 2005). אגב, הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-20 על ידי קבוצת חברי הכנסת ובראשם מוטי יוגב.

החוק יקבע את יום השנה לפטירתו, ג' אלול, בתור "יום הרב קוק", שיכלול טקס ממלכתי ליד קברו בהר הזיתים, והכנסת תקיים ישיבת מליאה מיוחד. עוד יציינו בבתי הספר ומחנות צה"ל את ציון היום הזה כחלק מפעילות החינוך שלהם.

בין היתר יוקם מועצה שתהיה אחראית להנצחה ולייעץ לממשלה מדיניות ליישום החוק, להביא לקידום זכרו של הרב, יסוד תכניות חינוכיות, ולדאוג לתקציב ולהביא אותה לאישור בפני השרים.

קברו של הרב קוק זצ"ל (צילום: דוברות השר)

למועצה יהיה 11 חברים, בניהם נציגי הממשלה, נציג צה"ל והרבנות הראשית, נציג סגל חינוכי ממכינה קדם צבאית מוכרת וגם נציג ישיבת "מרכז הרב".