גיבור ישראל, השר לשעבר תא"ל אביגדור קהלני, נאבק בשבועות האחרונים בחיידק טורף שתקף אותו, אחרי שהשתחרר מבית החולים, הוא מספר בראיון לסרוגים, על המחשבות בין הקרב הפרטי שלו לבין הקרב ב'עמק הבכא' בו הציל את החזית הצפונית ברמת הגולן במלחמת יום כיפור.

קודם כל, איך אתה מרגיש?

הרבה יותר טוב. אני כבר בבית, עדיין מתאושש, אבל הרבה יותר טוב.

נלחמת בקרב אחד אישי בשבועות האחרונים, וזה מחזיר אותנו לקרב במלחמת יום כיפור, לפני 48 שנה, שגם בו הראית גבורה, אבל מסוג אחר, איך שני הקרבות האלה מתחברים לך?

ברגע שאדם נאבק, והוא שולט בדברים, הוא עושה ונלחם, וזה שונה לגמרי מבית חולים, שם אתה מגיע שבר כלי, אתה עלה נידף. אתה לא יכול לעזור לרופאים לנצח. יש לך כאבים ואתה מתגבר עליהם, יש דברים שאתה יכול לסייע להם, לקחת את התרופות שנותנים, אבל אתה פסיבי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אביגדור קהלני בצאתו מבית החולים (דוברות איכילוב)

במלחמה אתה חייב להיות אקטיבי, אתה חייב לפעול ולרוץ ולהוציא דברים שמישהו אחר תכנן, אתה חייב לזוז לימין ולשמאל, ולהרגיש את העוצמה שבידיים שלך. זה שינוי גדול. אם תשאל אותי איפה היה לי יותר קשה – ברור שבבית החולים. שם הייתי נתון לחסדי אחרים. שום דבר לא היה נתון לכשרון שלי וליכולות שלי.

אתה רואה קווים מקבילים בין מלחמת המנע שעשינו אז ביום כיפור, לבין המלחמה שלנו נגד הקורונה?

יש דברים מקבילים, אבל קשה לחבר אותם. אז הייתה מלחמה של 'וישמן ישורון ויבעט' – אלוהים החליט לתת לנו סטירת לחי ולחנך את העם שלו שאיבד את הצפון ומרגיש בטחון עצמי מופרז מדי. וקיבלנו סטירת לחי מצלצלת ועד היום הלחי שלנו אדומה. בראייה לאומית, מאז אברהם אבינו ועד היום, העם היהודי חטף כמה סטירות לחי, והסטירות האלה איפסו אותנו, שיש לנו אויבים והמלחמות לא נגמרו.

מצד שני, הקורונה, אני לא יודע, בתחושת הבטן שלנו, יום אחד, העולם יחליט להשמיד את העולם, כי מטורפים תמיד קיימים, זה נראה כמו ניסיון של משהו קטן ובלתי ניתן לשליטה שמאיים על קיומו של העולם. ומי עשה אותו – האדם. יש מסרים שמקבלים משמיים – אני רואה את זה ככה. זה מסר שקיבלנו, כדי להראות לנו, כמה קטנים אתם, אפילו וירוס קטן, אתם לא יכולים להתגבר עליו.

מסר שלך לגולשי סרוגים, לעם ישראל לכבוד חג הסוכות, מהנסיון שלך גם הצבאי וגם האזרחי?

אני חושב שאנחנו צריכים לברך כל יום שאנחנו פה. אני פותח את היום באמירת 'מודה אני' ואחר כך 'אני אנצח', כי כל יום אנחנו צריכים לנצח מחדש. המסר העיקרי הוא שבואו ניתן לשמש לזרוח עלינו, בוא ניקח את הטוב, את מה שאנחנו יודעים שתמיד עוזר. בוא נשמור אחד על השני, נהיה באחדות אחד עם השני, נשוחח אחד עם השני, אלה הדברים שמחזיקים אותנו.

אני מאחל לעם ישראל קודם כל אחדות, בראש ובראשונה, ברגע שנהיה מאוחדים נוכל לנצח את כולם.